רק כדי להאיר

צעירה אוסטרלית התחילה עם הנסיך הדני בפאב- וקיבלה ממלכה.

... בימי אולימפיאדת סידני, לפני כארבע שנים, נפגשו שני צעירים בפאב בעיר.

הצעיר הזדהה ב"פרד", תייר מדנמרק, בפני מרי דונלדסון, הצעירה המקומית שהתחילה איתו. רק מאוחר יותר התברר למרי האוסטרלית, כי הצעיר החביב אינו אלא יורש העצר פרדריק מדנמרק, נסיך שדם כחול זורם בעורקיו.

הסיפור המלא כאן.

יפה לה.

כמו שכולכם ראיתם, הפוסט הזה פותח ב"לי זה לא יקרה". האופטימיים הנצחיים ישאלו וודאי: "למה? למה שזה לא יקרה לך אם זה קרה למרי דונלדאק?" ואני, הורסת מסיבות מדופלמת שכמותי, אפשיל שרוולים ואשמח להסביר למה זה לא יקרה לי.

... לא. בעצם אני אעשה משהו יותר משכנע. הא לכם רצף האירועים במפגש החלומי הזה עם פרינס צ'ארמינג. בואו, יקירי, נפליג על כנפי הדמיון למחוזות עלומים... ליפה שבערי תבל (כך אומרת השמועה): סידני.

הימים ימי אולימפיאדת סידני. חברה טובה ואני שהגענו איכשהו לסידני במסגרת ביקורי נציגי הסוכנות היהודית אצל אומללי המשלחת האוסטרלית מהמכביה, יצאנו לחגוג בבית קפה של חב"ד את המדליה היחידה שקיבלנו עד כה במשחקים האולימפיים: ההוא מהקיאקים (מיכאל משהו...)

"בואי נתפרע באמת" אומרת לי חברתי. נקרא לה דיצה (אני איתכם, אופטימים יקרים שלי) "בואי נלך לפאב ממול"

"פ א ב?!" שאלתי פעורת עיניים "מה לי ולפאבים? אני בחורה צנועה וחסודה מארץ הקודש!"

"צנועה וחסודה ושקרנית?" שלפה דיצה את הראיה המרשיעה שהכריעה: הולכים לפאב ממול.

התיישבתי לי באחד הכוכים בעוד דיצה הלכה להזמין לי מים מינרליים.

בכורסה ממול ישבו שני בחורים נאים למראה. אמנם היה קשה לשפוט בגלל מסך העשן אבל קוי המתאר הוכיחו שיש פוטנציאל לא רע לפחות לאחד מהם.

"פססססט, דיצה, אל תסתכלי עכשיו אבל בשעה שלוש יושב בחור חתיך במיוחד... אמרתי אל תסתכלי עכשיו!"

פדחנית.

"מי, הוא? הוא נחמד. זה פרדריק נסיך דנמרק"

"מה? מנין לך? ואיפה הפמליה?"

"נו, הוא ישב במשחקי הטניס ביציע המכובדים וגם שמעתי את הכרוז מכריז על בואו"

"שיט. גוי. שייגעץ. בואי, חוזרים לקפה של בית חב"ד. לפחות שם יש סיכוי לציד... אולי הבן של גוטניק או משהו".

אתם תופסים?!

נולדתי לאומה הלא נכונה...

טוב, ארז, אני יודעת שהבטחתי פוסט על אהבה.

קבל משהו ממוחזר.

ומצד שני... "לי זה לא יקרה"?!?!

מי יודע? הרי את האיש שלי אמצא ובשבילי הוא יהיה לא סתם נסיך דני.

בשבילי הוא יהיה מלך העולם.

(הבאתי לך אותה בסיומת, ארז. תודה שכמעט התייאשת ממני).