רק כדי להאיר

אז גזרתי על עצמי תענית דיבור לכמה שבועות,

מה ההיסטריה?

אפקט ה"אין מילים" מהפוסט הקודם השפיע לטווח ארוך מן המצופה. לא קרה שום דבר.

אני גם מכירה מקרוב כמה אנשים שיאמרו שזה נוהג נדיר אך מבורך- בעיקר כשמדובר בי.

*

אז לאן נעלמתי?

*

פולין. זוכרים?

ההכנות למסע הזה: יומן, טקסים, צ'ופרים, עניינים טכניים, עניינים תכניים, הכנת תכנית השבת וכו'-

זה עסק מורכב, מעייף ומתיש לאללה.

*

אבל יש רגעים מצחיקים.

אחרת, עם כל קריאת המוני הטקסטים וקטעי העדויות, הייתי שוקעת באלם מסוג מאיים ונורא.

הבכי יבוא מתישהו, אני יודעת.

אבל בינתיים דווקא ההתעסקות בכל הנ"ל, מביאה לי מזור באופן פרדוכסלי.

*

בפורים המורה חגית התחפשה לשטן.

"יו, המורה! התחפשת לשטן?"

"לא. לאילזה קוך. והבאתי לכם טרנספורטי מנות לפורים"

*

מכירים את כל ה-TOOL BARS האלה למעלה?

הם מצטברים אצלי והמסך אצלי הצטמצם לגודל של אייפוד.

אני לא מתקינה אותם. הם באים לבד.

אבל אחד מהם הותקן אצלי לאחרונה דווקא. כזה שמוליך ישר לחיפושי גוגל.

אתמול ישבתי כאן עם תלמידה להכנת הצופרים לטקס המסיים שאלמנט המעבר משואה לתקומה אמור להיות בו העיקרי.

נכנסתי לטול-בר והתחלתי להקליד: הכרזת העצמאות.

לטול-בר זה הספיק בשביל לפתוח מגוון אפשרויות:

הכרויות דתיים

הכרויות חינם

היכרויות סקס

הכרויות רוסים.

אהמממ???

"מה, המורה, ההיסטורי שלך לא נמחק בגוגל?" שאלה התלמידה החסודה.

"סליחה? זה נראה לך ההיסטורי שלי? הכרויות רוסים???"

צחקוק נבוך.

"בכלל" אמרתי "כל ההיסטורי שלי לאחרונה יכול להרכיב בשקט מניפסט מועידת ואנזה. 'גטו', 'מיידאנק' , 'טלאי' וכו'. בחיים שלי לא הייתי במקומות שגוגל רשם עכשיו!"

אז התברר שהטול בר הזה מגדיל עשות ומלבד ההיסטורי יש גם הצעות שלו לקיצור תהליך ההקלדה.

הכרויות ... נו, באמת.

*

ובכלל, מאז שנודע לי שאני יוצאת לפולין רבו דיווחי ה"תאונות/ כמעט תאונות/ זה היה נס גדול" בין מטוסים.

"אתה שומע?" סחתי לידיד טוב "אצל כולם זה "כמעט" ומי יצלול היישר לתוך הויסלה? מממ?!?!"

אחרי כן אצתי לצפות בסרט איש הגשם.

לריימונד היה מידע מדוייק על כל תאונות המטוס והייתה שם חברת תעופה אחת שרק לה לא הייתה שום תאונה.

זה יהיה מטורף לצאת מכאן לאוסטרליה בכדי להגיע לפולין עם "קוואנטס"?

*

ידידי,

בע"ה באור ליום שלישי אני יוצאת לארץ הזאת, רוויית הדם היהודי.

על הרמפה באושויץ אסתובב עם דגל לבן ונשיר שם "התקווה" בעברית.

מי שרוצה שאזכיר במקומות השונים את קרובי משפחתו ואדליק שם נר- מוזמן לבקש במייל ואשתדל.

ולהבדיל- מי שיש לו את הסלולרי שלי מוזמן להוסיף 0186 בתחילת המספר ולטלפן בערבים ו... אתם יודעים. למסור ד"ש מהארץ. (זו עלות שיחה סלולרית בארץ, קמצנים!).

בינתיים, טיילו במקומות שטיילתי בהם וירטואלית במסגרת ההכנות שלי למסע הזה.

עם ישראל חי.

טיסה אחת בשבילנו- קליפ

יצירה מביכורים של משפחה ברוכת כשרונות- "ניגון קראקוב". מ ד ה י ם (דודלי, אתה ורשאי אמנם, אבל נראה לי שתאהב)

"אל תשמחי אוייבתי לי, כי נפלתי- קמתי. כי אשב בחושך- ה' אור לי" (מיכה)