לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

רק כדי להאיר


...פנסאי, כתפקידו של האיש לפנים, קודם המצאת החשמל, שכל ערב הדליק את פנסי הרחוב.
כינוי: 

בת: 50

ICQ: 149856785 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

3/2007

רסיסים


'מאיזה מוסך הגיע המטוס הזה?' (מחשבה ראשונה בעת הכניסה למטוס והצצה על מבנה הכנף)

 

"המורההההה! יש לך מכתב מאוגי" (קריאה מאחת מהתלמידות אחרי שהתמקמתי בטיסתנו לכיוון קטוביץ', ובידה מכתב מתלמיד שלי מכיתת הבנים שביקש ממנה למסור לי אותו בזמן הטיסה)

 

*

 

' איך הוא עטף את זה, לעזאזל... מי הוא חושב שיקרא את זה? המודיעין של הורמכאט?' (ממחשבות המורהההההה הנ"ל כשניסתה לפתוח את המכתב בן שני העמודים שנעטף בשלוש חבילות וחצי של סלוטייפ)

 

*

"אז מה אפשר לברך לקראת מסע כזה?- למידה, התחזקות רוחנית ונפשית, עצב, שמחה ואמונה. והנאה ברגעים שניתן" (שורת מפתח מהמכתב של אוגי שקראתי שניה לפני ש-)

 

*

"אמאל'ה, המורה! מה זה היה הרעידות האלה?" (תלמידה נתלית עלי בחשש נוכח קפיצות המטוס המטולא של ארקיע)

 

*

"עזבי שטויות, זה שום דבר. אין לך מה להלחץ" ("אלוקים, אל תהרוג אותי! פליז! פליז! פליייייייז!")

 

*

"ולאהל'ה הצחקנית

הרימה את ראשה

מי שופך עליה חול

לדעת היא רוצה"

(מתוך הטקס בזבליטובסקה גורא- יער הילדים. כמה שבכיתי)

 

*

"המורה ... מתי מגיעים לשירותים?" (לפחות חמש פעמים ביום נוכח הנסיעות האינסופיות)

 

*

 

"הלו? אוגי? מה העניינים? הלו? אני בקושי שומעת... מה "מי זאת?" זו חגית! רציתי להודות על המכתב המקסים. ממש תודה. מה? איפה אנחנו? נכנסנו למיידנק. ראית מה זה? נכנסתי למחנה השמדה ונזכרתי בכם..." (גילויי הומור שחור שהחזיקו מעמד עד-)

 

*

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" |תקיעת שופר| (בתוך תא הגזים של מיידנק ע"י איש העדות של הקבוצה שלפנינו. משם ואילך כבר לא הייתי אני).

 

*

"ערימות,

ערימות של נעליים,

ערימות של אפר... "(מתוך הטקס במיידנק)

 

*

"הכסף הוא הקללה של העולם!"

"אם הכסף הוא הקללה של העולם, שהקב"ה יקלל אותי בקללה הזאת ושלעולם לא איוושע!" (דו שיח בין טוביה לפרצ'יק ב"כנר על הגג". בתוך מגוון סרטי הנושא שלשמו נתכנסנו וליוו אותנו בנסיעות הארוכות, היה מקסים להזכר בעיירה היהודית ובהוואי היידישאי שובה הלב. קסם שהילך עלי ואיוורר את הרגשות שלי ללא ספק)

 

*

"אויש. איזה אוכל מגעיל" (לפחות שבע פעמים ביום מה שגרר מענה צפוי שאתם בטח יכולים לנחש)

 

*

" חמודהל'ה, יהודים שהסתובבו פה לפני שישים וחמש שנה היו מתים לאחוז אחד מהאוכל שאת מקבלת פה!" (טוב, זה היה למי שבכל זאת לא ניחש...)

 

*

"לא לשכוח למלא תרמוסים אחרי שאתן מכינות את הסנדוויצ'ים לצהריים. יש מנה חמה בהמשך היום" (הוראה קבועה מידי בוקר בארוחת הבוקר)

 

*

"לדעתי המילה בירקנאו לא מתאימה בכלל. כאילו, "אושוויץ, שטוטהוף, מיידנק"- זה נשמע גרמני. אבל בירקנאו זה... זה בכלל באתיופית" (דעתה של אחת מהתלמידות שלי. מאז למעשה  מידי פעם נשמעה בחלל האוטובוס המילה בירקנאו במבטא אתיופי כבד. בכיתי מצחוק.)

 

*

"איכסססס. מנה חמה פירה עם ירקות!" (תלונות על האוכל טייק 2)

 

*

"אתן צריכות להבין: כל נאצי הוא גם אנטישמי אבל לא כל אנטישמי הוא נאצי. לכן היו גם פולנים שהם אנטישמים אבל במקביל- שנאו את הנאצים" (לא מעט התבלבלויות בין פולנים לנאצים היו בסיור הזה. מאידך, אני לא בטוחה שלא סיבכתי אותן במשפט דלעיל)

 

*

"אוף! למה אין שלג?" (בכל יום מימי המסע למעט היום האחרון)

 

*

"ויוה ישראל! ויוהההההההה! " (שני פולנים שיכורים נכנסים למלון בערב שבת ובלובי יושבת לה איזו מורה לחוצה עם כמה תלמידות)

 

*

"בחיים לא רצתי כזה מהר" (שלוש שניות מהאינסידנט הנ"ל, התלמידות ואני בחדרי המגורים של המשלחת אשר בקומה השניה של מלון קרקוביה)

 

*

 

"ערימות,

ערימות של נעליים

ערימות של שיער

ערימות של משקפיים

ערימות של אפר..." (מתוך הטקס באושוויץ)

 

*

הבאנו איתנו חול מירושלים לפזר כאן, באדמה הזאת שקבורים בה מיליוני יהודים. בחינת "וכפר אדמתו עמו" (רב המשלחת בטקסים בטרבלינקה ובאושוויץ)

 

*

"אני לא חושב שהאדמה היא ארורה. אני חושב שהאנשים ארורים" (תובנה שחולק איתנו מדריך המשלחת. הסכמתי איתו מאוד).

 

*

"אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח"

"כל עוד בלבב פנימה / נפש יהודי הומיה" (הסיומת הקבועה מידי טקס)

 

*

"אני לא מבינה, המורה! תשע מאות קרטונים של מנות חמות "אוסם"- ואין מג'דרה אחת לרפואה?!"

 

*

"יש אנשים שהיו מתים למנה חמה פירה עם ירקות לפני שישים וחמש שנה! קצת פרופורציות, באמת!" (המורה חגית שניה לפני שהלכה להקיא את הפירה).

 

*

"בגטו אין ילדים. אלא יהודים קטנים" (המחשבה הראשונה שלי בעת סיור בוורשה)

 

*

"ביום ראשון פירה ירקות

ביום שני פירה ירקות

...

וביום שבת הפתעה נעימה!

שתי מנות פירה ירקות!" (משירי ההווי בדרך...)

 

*

"בנות, המגדל הזה משמאלי הוא מתנה שסטאלין העניק לפולין כביטוי לחרטה על נזקי המלחמה. הפולנים שונאים את המגדל הזה ובדיחה מקומית אומרת שהמקום הכי יפה בוורשה הוא ראש המגדל- כי משם לא רואים אותו..." (דברי המדריכה כשהאוטובוס שייט לו ברחובות וורשה)

 

*

"טרבלינקה, ים של אבנים" (והעוצמות של המקום הזה. וקנה המידה שהוא מעניק- עד כמה שניתן. וכל זה- רק לגבי הקהילות שהגיעו לתחנה הקטנה, טרבלינקה).

 

*

"אוף. איזה קור! והשלג נכנס לי לנעליים!" (היום האחרון למסע. לודז')

 

*

"ערימות,

ערימות של פירה" (רואים שמדובר בתלמידות שלי, נכון?)

 

*

"ברוכים הבאים לישראל" (הכרוז במטוס בעת הנחיתה. דמעות)

 

*

"אני חושבת שבטקס שלנו, המורים של המשלחת, מישהי תפזר על הריצפה אבקת פירה ירקות כהומאז' על פיזור העפר מירושלים בפולין" (אני, במיקרופון של האוטובוס. השעה: שש לפנות בוקר, לאחר הנחיתה, בדרך לכותל)

 

*

"להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון ירושלים".

נכתב על ידי , 22/3/2007 20:34  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יונת הסלע ב-11/4/2007 19:22



151,242
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפנסאית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פנסאית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)