רק כדי להאיר

האמת היא שאני ניגשת לכתיבת הפוסט הזה בחשש מה. טוב, זה קצת יותר חמור.

אצבעותי רועדות ואני סובלת מהזעת יתר גדולה משל עמרי שרון אחרי שעת ספינינג. המזגן פה מחשב להתפקע ונראה כי נקודת החשמל של הישוב (הרעועה בלאו הכי) לקראת התפרקות טוטאלית.

מה העניין, אתם שואלים?

ובכן... בלוגר חדש הצטרף לבלוגוספירה.

נפלתי שדודה לרגליו כבר כשקראתי את המשפט הפותח בפוסט הראשון שלו.

ככה זה, גברים פמיניסטים זה מצרך נדיר בדורנו. כשהם באים מצויידים בחבילה אטרקטיבית כשלו הפיתוי גדול אף יותר. מה אתם פוערים עיניים? בעלי כרומוזום Y שיש להם נשמה פיוטית ונפש עדינה כל כך אינם קיימים במחוזות הפרובינציאלים בהם אני מסתובבת, כך שאין להתפלא על החדווה שהגילוי הנ"ל זרע בי.

אבל לא בגלל זה מתחוללות בי הריאקציות הבלתי רצוניות שציינתי לעיל. ב"ה עודני אדם שפוי עם תגובות פיזיולוגיות נורמליות כשל הולך על שתיים ממוצע, וחדווה זה דבר שלכל היותר מעלה בת צחוק של אושר על פני.

העניין מורכב הרבה יותר.

מיד לאחר הפוסט השני אצתי רצתי לתת לבחור מספר סידורי חף מעין רעה ברשימת המועדפים שלי, תוך שירת "היי הצ'יף היי הצ'יף", וברעד וחיל ניגשתי אחר כבוד לבשר לו על כך מתוך ציפיה ברורה שיזמין אותי לאיזה סיבוב על הג'מוס שלו או לפחות לשאכטה ממקטרת השלום.

הבחור בתגובה שם אותי בקישוריו הוא.

עכשיו, תבינו, להיות שם ברשימה - לא דבר של מה בכך.

מזועזעת קשות (ומאוכזבת קלות... אין שום מקטרת באופק?) אמרתי לו שאני לא ראויה להיות חברה ברשימה הנ"לית ושאני לא מוכנה להיות חברה במועדון שמוכן לקבל אותי לחברות בו ושבכלל... מה עם הג'מוס?

הצ'יף ירום הודו שליט"א תובב"ה ועוד רשת"בים, מיד מחק אותי תוך מילות נימוס דוגמת "רצונך כבודך" ושאר בלה בלה בלה-אים (ממתי מקשיבים לרצון האישה?!)  וקבע לי שיא אישי חדש (מלבד השיא האחרון שלי, שירת המנון התנועה לזכויות האישה במהופך): לינקקו אלי ומחקו- תוך חצי שעה.

אצתי רצתי בדחילו ורחימו אל הצ'יף בשנית, תוך מילמול פסוקי קבלה שכוחם יפה לשמירה מחציו השנונים:

"מה?!?! ככה?! במקום להתחנף אלי ולהגיד לי שאיני נופלת מהם בכוחי ובעוצם מקלדתי- אתה מוחק אותי באבחת מקש?!"

התירוץ שלו היה:

"אלף, אנחנו המסאים לא מתמחים בסובטיליות מערבית. היית צריכה לראות מה קרה לבוטולזי, לאחר שאיחל לצ'יף לשבור רגל לפני הפרמיירה בחגיגה השנתית לכבוד מוזונגו הגדול.
בית, בלי חרטות.
גימל, הצ'יף פועל לפי כלל לינק וורת'י.
ודלת, הנה שברת עוד שיא..."

אז אני שם (ואני לינק וורת'י! YAY!) מה שמחייב אותי להשקיע קצת יותר בפוסטים הבאים. בשביל כבוד צריך לעבוד.

בסופו של דבר יצאתם מורווחים, (אני מקווה ).

אבל מה עם השאכטה שתקח אותי לעולמות אחרים, אני שואלת...?

*

אנשימים, בלוגר חדש הגיע לשכונה.

אני נהנית ממנו לאללה, מקווה שגם אתם.

ואם הוא יציע לכם קרוקודיל מאודה אה לה סוואנה (נחשב מעדן שם), תשמעו לי- תוותרו בנימוס.

שבת של שלום :)