רק כדי להאיר

רגע, רגע, תנו לי להרגע מהכותרת שנתתי לפוסט. היא כה משעשעת שאני אצה למראה לנשק את עצמי על הגאונות. טוב, בל ניסחפה. מה גם שאתם אמורים להבין על מה ולמה ההתלהבות ואיפה השנינה בכותרת ומה לעזאזל לקחתי לפני כתיבת הפוסט.

ו ב כ ן,

היום בשעת צהריים רעד פלאפוני הכסוף בקול רטט גדול אדיר וחזק שהעיר אותי ממנוחת ישיבת המורים המסכמת, בדיוק כשהמנהלת דיברה (ככה זה הרטט אצלי. לפעמים עדיף הצלצול הרגיל). אצתי החוצה, בלבי חדווה גדולה, כשלמעשה אני מקפידה לשוות לפני מבט מתנצל שמסביר ש"זה משהו דחוף" למרות שלא היה לי שמץ של מושג מה מקור השיחה.

"הלו, זו חגית?"

"כן..."

"היי חגית זו לילך (שם בדוי). מה שלומך?"

"אהלן לילך שם-בדוי, מה קורה?"

"בסדר. תקשיבי, אני פונה אליך כי אני קצת בקשר עם אחד מהמפיקים ברדיו *****. דיברנו היום, ומכאן לשם השיחה התגלגלה לה וחשבנו יחד על פיתוח קונספט זהה ל"מילה האחרונה" עם הבדל אחד: הנושא הכללי יהיה..."

"דייטים"

"כן. מה את אומרת?"

"מה בדיוק אתם מחפשים?"

"מישהי חריפה וחדת לשון שתהווה קונטרה לבחור חריף וחד לשון. אה, ושניהם צריכים להיות רווקים".

*

יקירי, הריני להעביר לכם חינם אין כסף, את המתחולל בראשה של מולטיפרסונליטית כמוני, ממש בעת קבלת האינפורמציה מהיזמית לילך שם-בדוי.

 ויכוח אימתני ניטש בין "סוערה" (זאת שאומרים עליה שהיא חדת לשון וחריפה) לבין "פנסאית" (האלטר אגו הרגוע של סוערה, כל קשר בינה לבין חדות לשון וחריפות- מקרי בהחלט.)

סוערה: ייפי! הזדמנות לסרס את כל גברי האומה מעל גלי האתר.

פנסאית: לא.

סוערה: מה לא? אדרבה - הצעה מצויינת! בניגוד להצעה מ"סוף הדרך", הרעיון הזה מאפשר לי להיות אייקון תקשורת גם בלי הזעה מיותרת בג'בלאות ארצנו. וחוץ מזה, את מבינה את עצם האנלוגיה? הדמות הנשית ב"מילה האחרונה" הדוסית, שזה אומר המקבילה שומרת המצוות של עירית |אייקון השתחויה| לינור האחת והיחידה, שזה אומר "וואו!".

פנסאית: לא.

סוערה: אל תגידי לי "לא"! תחשבי על זה: אני יכולה להגיע לאולפן ממוזג, לשחרר כמה אמירות סמי-פמיניסטיות מעולם הדוסים, לרדת על כל הגברים המצויים וגם לסבול מ"bad hair day", ועדיין להרגיש סקסית כי ברדיו כולם נשמעים חתיכים. נו, כמו שחשבתי על ארז טל בתכנית "מה יש" זצ"ל.

פנסאית: לא!

סוערה: הופההה... פתאום אני שומעת נחרצות עיקשת.יודעת מה? תסתכלי על הפן האופטימי: יכול להיות שיהיה מי שידלק עלי למרות הקול המאוד לא רדיופוני שלי, כיוון שהאפשרות הזאת תגביר את ההיחשפות לפלח אוכלוסיה גדול יותר של מאזוכיסטים ואז אני אמצא את עצמי עטויית הינומה הרבה יותר קרוב ממה שנדמה לי.

פנסאית: אני מאמינה שיש לדבוק באופטימיות, אני רק חושבת שזו הדרך לחזק אצלך את המרירות והפסימיות.

סוערה: וואלה? ואיך את רואה את זה? תחשבי על זה אני אהפך למיני סלב! הוליווד היר איי קאם!

פנסאית: לא, לא. תחשבי על זה את: עם סיום תכנית נוספת מלאת אדרנלין, עטורת רייטינג, גדושת הומור וסרקאזם ומתובלת בחיוכים רבים- את תכבי את המיקרופון תאחלי ערב טוב לכולם, תצאי לרחוב האפלולי והקריר ותחזרי הבייתה.

לבד.