רק כדי להאיר

היום היה מבחן המתכונת של הבנים.

זו היחידה השניה בהיסטוריה. היחידה הראשונה הייתה בחורף.

ציוני בגרות החורף היו באמת טובים מלבד שני תלמידים שהתקשו בלימודי ההיסטוריה ובסופו של דבר היו ממש גבוליים בציון הבגרות. נקודה פחות.

דיברתי עם שניהם כבר עם היוודע הציונים. אמרתי להם שאנחנו חייבים להשקיע בבחינה הזאת כי אם יעברו אותה אפילו במעט- בשקלול הכולל הם יעברו את היחידה כולה.

והיום נבחנו כולם.

באחד מהשולחנות האחרונים ישב נועם, אחד התלמידים הנ"ל. על שולחנו היה מונח תלמוד בבלי.

בשלב מסויים נפל לי האסימון.

ניגשתי.

הרמתי את הגמרא ו"שליפים" זעירים של פרק המושגים נפלו מבין הדפים.

"נועם, אתה סיימת את המבחן"

"אבל המורה לא העתק-"

"נו, חבל על הזמן שלך בכתיבה. לא מתכוונת לבדוק את זה".

הוא יצא מהכיתה בלי להתווכח.

נזכרתי בתקופה האחרונה. בעיקר זו שהחלה עם היוודע ציוני הבגרות.

ההישגים של הכיתה היו מעולים וכל כך רציתי שהוא כן יצליח לעבור את המשוכה הזאת שבכל מפגש כמעט זרקתי לו עוד הערה בדבר העבודה הקשה שנכונה לנו ושצריך להשקיע ושאנחנו חייבים לעבור את היחידה הזאת.

כזה קומפרסור הפעלתי עליו שמיד אחרי שהוא יצא החוצה בעיניים מושפלות חשבתי לעצמי: "לעזאזל, חגית. אם היית במקומו, איך היית מתנהגת נוכח כל הלחץ הזה?"

לפני כשעה עצרתי להפוגה מבדיקת המבחנים.

איתות במסנג'ר.

השיחה כשלעצמה- כדלקמן היא (עם שינויים קלים):

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

נועם אומר/ת:

*

ואתה, בחורצ'יק-

לך ללמוד, אבל בלי לחץ, כן?

אחרי שאתה עובר את היחידה הזאת- פיצה עלי.

סגרנו?

*

בהצלחה לכם תלמידים ותלמידות שלי

לפעמים אתם מוציאים מן הדעת, ללא ספק

אבל אתם בסדר גמור בסה"כ.