רק כדי להאיר

זוכרים אותם, את כוכבי ליל הסדר?

דרך כוכבם אצלנו והיה לי איתם סופשבוע ארוך עד היום למעשה. אם הייתי יודעת כילדה עד כמה רעיון הבילוי של חלק מהחופשה אצל סבתא/ דודה מסב להם כזה עונג, הייתי באה יותר. אבל מצד שני, זו הייתי אני, הקרימינלית, הטום בוי, השוברת דברים לא בכוונה- אז סביר להניח שזה לא ממש זהה.

כך או כך, החבר'ה היו אצלנו והרי פנינים משהותם:

"איפה הסכין של הלחם?" (גיסי, בשפת הסימנים, מחפש את סכין הלחם לאחר שנטל את ידיו ומתכונן לברכת "המוציא").

"נו, עזוב, תבצע את החלה ביד" (אחותי, לא בשפת הסימנים, ובחוסר סבלנות אופייני לאישה בחודש התשיעי)

"קוובאנגהההההההההההההה! מי רוצה להתלחם?!" (אילוני, מתנפל עלינו משום מקום ומנופף במה שנראה כמו...)

"הנה סכין הלחם" (יפתח, כנראה לא רוצה להלחם... סליחה, "להתלחם")

"אני רוצה עוף וטוסטוס. עוף דדול והרבה הרבה טוסטוס" (עדיין בארוחת ערב שבת, יואב הקרניבר, בשפתו של טופל'ה טוטוריטו, קרי: ק=ת,ט  ג=ד, רוצה הרבה הרבה קוסקוס).

"אח... גם אני רוצה טוסטוס" (דודה דיתי, מפנטזת על טוסטוס מסוג אחר).

"אילון! לאאאא! יודע מה? אתה לא משחק איתנו יותר..." ( יפתח כועס על אילון ומטיל עליו סנקציות. והוא בדיוק יודע אילו סנקציות)

" אמאאאאאאאאאא" (אילון בדמעות שליש בא לאמא)

"יפתח, די, זה לא יפה, אתה יודע שהוא נפגע כשאתם מוציאים אותו מהמשחק" (דודה פנסאית)

"טוב, טוב. אז אילון אתה תהיה החמור הטיפש" (יפתח, באקט של הגינות)

"יששששששששש! אני החמור הטיפששששש!" (אילוני, באקט של... טיפשות?)

"אויש, מסכן, העיקר שלא יעשו עליו ברוגזים כאלה. הוא לא עומד בזה, והם מנצלים את זה הממזרים" (דודה דיתי, לי, אגב הדחת כלים)

"אילון, בזהירות עם הבקבוק של המים. הוא ישפך" (אבא לאילוני שרוקד עם בקבוק המים המינרליים)

"יששששששששש! אני החמור הטיפששששש!" (אילוני, מתלהב מהג'וב החדש)

"אילון, זהירות עם בקבוק המים, הכל ישפך בסוף!!" (אמא לאילוני שרוכב על בקבוק המים המינרליים)

"טראח!!!" (דודה פנסה מחליקה על שלולית מים שנקוותה באמצע הבית)

"אילוני! בא מיד לפה! מיד! תרים את הבקבוק מהריצפה ותעזור לנקות. מה אמרנו לך קודם, הא?" (אמא, קצת הרבה כועסת)

"אבל... אבל... אבל הוא רק רצה לשתות מים" (יואבי, סניגורם של ישראל, לא אוהב לראות שכועסים על מישהו. בפרט לא על תאומו מרחם)

"לא" (אני, עם התאומים, בכניסה לגן הזיאולוגי, משיבה לשאלה אם אנחנו קשורים לקייטנה של הגן)

"מה זה?" (אני, בערך 1000 פעם, בשביל לבדוק את האינטיליגנציה של האחיינים שלי. שאלה שמלווה בהצבעה לעבר בעל חי זה או אחר)

"זה קרקל" (אילוני. מאווווד אינטיליגנטים חמסה-חמסה-חמסה).

"כחחחח טפו!" (אחת ה-לאמות, לעברי)

"איייכס! ינעל אבא שלך! יא... יא.... יא גמל נטול חטוטרת!" (אני לעבר אחת הלאמות).

"חי חי חי! היא היריקה עליך!" (אילון. מוסיף המון)

"לא" (אילון לאחד העובדים בגן ששאל אם אנחנו קשורים לקייטנה).

"הנה במבי!" (אני בהתלהבות אגב ריצה מלאת חדוה לעבר הבמבים)

"זה לא במבי. זה עופר" (יואבי... חמסה-חמסה-חמסה וכו')

"לא!" (אילוני, יואבי ואני. נחשו בתגובה לאיזו שאלה?)

"למה לילדים האלה מותר להכנס לכלובים?גם אני רוצהההההה" (אילוני, מוחה בראותו את ילדי הקייטנה מורשים להכנס לכלובים ובידיהם קילשונים ומגרפות)

"הם בתוך ה'טטי' של החיות!" (יואב, מצחקק, בשפת טופלה טוטוריטו. עכשיו נסו להבין לבד מה אמר...)

"אכזריות לשמה, אני אומרת לך. מביאים אותם לקייטנה זיאולוגית, אבל נותנים להם לנקות את כל הח**" (אמא אחת, לי, וכן, גם היא לא שייכת לקייטנה...)

"טוב, בואו נאסוף לתוך שקית הזבל את השאריות מהארוחה" (אני לשני המקסימים הללו שישר התחילו לרכז את הליכלוך לשקית)

"אבל זה לא שלנו" (יואבי, בתגובה לבקשתי לאסוף גם שקית במבה ישנה שהייתה זרוקה על הרצפה)

"אני יודעת חמודי, אבל כנראה שהיה ילד שובב ולא מתחשב שזרק את שקית הבמבה שלו על הריצפה" (דודה פנסה, מסבירה)

"הוא לא מצא פח אשפה... הילד" (יואבי, סניגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשב החדש, מביא לי את הפסולת ובדרך נותן לי שיעור בחינוך).

הכוכבים המאירים שלי.

וקצת גם שלכם :)

מקווה שאהבתם.