רק כדי להאיר

ותסלחנה לי אחיותי בנות המין החזק, אבל זאת עובדה: נשים לא יודעות להחנות רכב.
הכרתי נשים רבות בימי חיי. תעצומות נפשן ויכולותיהן בתחומים השונים היו דוגמא ומופת לכל גבר באשר הוא. הן יכלו להתמודד עם מיני בעיות שצצו בכל שטח. החל מעניין פסיכוסופי מורכב וכלה בסוגיה קולינרית פשוטה. שמעתי אותן נושאות נאומים חוצבי להבות בקשר לבעיות דת/ מעמד/ פוליטיקה ולקינוח גם מכינות טריקולד או סופלה נימוח ועושות ספונג'ה.
אבל אז הן היו צריכות להחנות את הרכב בקניון והכל התפקשש.

באחד מימי השבוע הלחוצים (יום שישי ליתר דיוק) נפגשתי עם חברה טובה שאני רואה אחת לעשור בערך. היא באה לאסוף אותי והחלטנו, בלי לחזות את גודל הקטסטרופה, לשבת בקניון.
נכנסנו לחניון והבודקה האלקטרוני עם האיש הנחמד נתן לנו את הפתק ההוא שאומר "שעתיים ראשונות חינם".
"פשיהההה, שעתיים?" התלהבה חברתי " יפה. בקניון לידינו זה רק שעה".
כשעה לאחר מכן מצאנו את עצמנו בחניון התת קרקעי בפעם השלישית, תרות לשווא אחר מקום שיאות לאכלס את הרנו מגאן. לגבי החניון העליון- לא היה על מה לדבר ובמרכזי אני יכולה להשבע שראיתי פיאט אונו ע"ג טרנזיט...
אבל לא היינו מבואסות כי בזמן הזה קשקשנו לבלי הרף והשלמנו פערי אינפורמציה שנגרמו מפאת המרחק והזמן בגינם לא התראנו (ומי שיגיד שיתכן ובגלל חוסר הערנות שלנו לא מצאנו חניה- יהיה קרוב לאמת).
ופתאום זה היה שם. בין עמוד לפורד פיאסטה אדומה, כשני מטרים חפים מכל גוף מנועי.
מיהרנו לשם... והופ! מצאנו את עצמנו בפוזיציה לא סימפאטית- אלכסון- ורחוקות כס"מ מהעמוד. נסיעה קדימה או אחורה, וסיבוב לא מדוייק של ההגה והאוטו חוטף שריטה משמעותית.
יצאנו בהיסטריה מהאוטו ותרנו אחר מישהו שיאות להוציאנו מהמיצר.
קבוצת נשים התקרבה אלינו ופנינו אליהן בתקווה לישועה. מבט קצר שלהן באסון הניב הנדת ראש ואמירה כה אופיינית לנשים במצוקה: "רק גבר יכול להוציא את האוטו מהמצב הבלתי אפשרי הזה".
סליחה??? חצופות!
לא נאבקנו דיינו בכדי להוציא את עצמינו מהמטבח, או לאחוז סכין מנתחים? בכדי להטיס מטוס? למה שגבר ידע יותר טוב מאיתנו להזיז את הגולם הזה?
...
אז חיפשנו גבר.
החניה ההומה ממכוניות הייתה ריקה מאנשים ולפתע הגיחו משום מקום, כמלאכי השרת, שני גברים מסוקסים וגבוהים וכשפנינו אליהם בזעקות שבר ענו בנון שלנטיות:
sorry we dont speak hebrew
לחברתי, שושי, אם לא טרחתי לידע אתכם עדיין, אין בעיות בשפה האנגלית. היא יודעת אנגלית מצויין אבל מרב היסטריה היא גמגמה להם משהו שנשמע כך:
" car... stuck... we cant drive... parking"
(אני הייתי עסוקה בלהתפקע מצחוק כי היא עשתה את זה בהיסטריה תיאטרלית שלצווחנית מפסיכו היה הרבה ללמוד)
שני הגברים הביטו בה בלי להבין מה היא בדיוק רוצה מחייהם השלוים עד עתה. ואז או אז, היא צרחה את המשפט שהבהיר את הכל:
I´m a woman, ok?

הם באו בעקבותינו. האחד נטל את מפתחות הרכב והשני הביט בבעיה והפטיר לעברי "נואו פרובלם".
וזה אכן היה נואו פרובלם...
תוך שניה וחצי הוא היה בחוץ ללא בדל שפשוף.
אגב, ההם הגיעו מהונגריה, ונמצאים בארץ כנציגים מטעם האו"ם (U.M... ) והסכימו איתנו ש"פלסטיניאנז אר באד ויזראל איז גוד". והם גם היו חתיכים. אבל ג´נטייל, פור גוד סייקס!
אחר כך הלכנו לשבת באיזה בית קפה מסביר פנים והסלולארי של שושי לא הפסיק לטלפן כי בעלה משתגע מהתינוקת שפולטת החוצה בשאט נפש את הסימילאק והבכורה שנעלם לה הדובי שאיפה הוא לעזאזל ו"איפה את לעזאזל?!"
הוא נשמע קצת עצבני אבל בהמשך דווח לי שהוא נרגע מהר מאוד עד שהיא הגיעה כי הכביסה הלבנה הפכה סגלגלה משהו הודות ל... נכון! הדובי!

אז מה המסקנה?
ידידי, זו תמצית ההבדל בין גברים ונשים. הכל עניין של כמה סנטימטרים... בחניה.