"בהצגה שלי את בתפקיד ראשי..

רק תרמזי לי שכך זה גם אצלך"

קשה לי ככה,

הרבה זמן שלא הרגשתי את הרגש הזה חיי כל כך וחזק כזה, רגש שאני לא יכולה להשתלט עליו, אני רק רוצה להיות איתך, לגעת, לחבק, לנשום אותך,

אני רק רוצה שנשלים את כל החודשים הרדודים שעברנו.

אבל אני מרגישה שאני נלחמת לבד, נלחמת בעצמי או משהו כזה, אני כבר לא בטוחה.

אתה כל כך הרבה בשבילי, אתה הכל. אבל אני מתחילה שוב להסדק, 5 דקות בטלפון איתך ביום לא עוזרות לי, שבועיים שלא נפגשנו אחרי בית הספר וגם שם בקושי, נמאס לי ללכת לישון בידיעה שאתה נשאר ער עד מאוחר ונמצא עם אנשים אחרים, נמאס לי להתעורר מצלצול טלפון ולקום בבוקר ולא לזכור על מה דיברנו, נמאס לי שאתה איתי אבל לא פה.

וכל זה רק מתחיל.