מוזר לי, אבל סופסוף הגיע הרגע והוא רק בזכותך.

זה אתה שקפאת מקור בשביל שלי יהיה חם ונעים,

זה אתה שכאב לך יותר ממני כשכאבה לי הרגל ונסחבנו בכל העיר הגדולה,

זה אתה שברגעים הכי מייאשים אמרת לי שבכל זאת כייף לך רק כי אנחנו יחד,

זה אתה שדואג שלא יחסר לי כלום,

זה אתה שמתקשר כל לילה לאחל לילה טוב וחלומות נעימים,

זה אתה שיודע להצחיק אותי כשרע לי,

זה אתה שנותן לי כל מה שיש לך ומעבר,

זה אתה שמעודד אותי ללמוד ולהצליח,

זה אתה שחשובים לו ההישגים שלי,

זה אתה שנותן לי כ"כ הרבה אהבה,

זה אתה שתמיד תשאר בלב שלי,

זה אתה, אתה זה שבשבילו אני פה.

אני באמת רוצה להודות לך על כל רגע ושנייה שאנחנו יחד,

על הימים המאושרים שלנו ועל הפחות, על החיוכים והדמעות,

על זה שאתה חזק ולא נשבר מהשגעונות שלי,

על כל מה שנתת לי-  חיוך, מילה טובה, צעקה, אהבה, כעס, אכזבה, תקווה, שאיפות, חלומות, הגשמות, מציאות,

דאגה, נשיקה וחיבוק, דימעה, חוזק, התמודדות. על הכל.

"אם לא איכפת לך לצאת ולתעות בדרך,
אם בשדות אתה קוטף מדי פעם פרח... "

ממשיכה אני ואומרת שכל אלה מסמלים את הנצח שלנו.

אני כ"כ מתגעגעת אלייך,

מחכה כבר שתחזור.

מאוהבת בך אהוב.