חזרתי למסלול, עברתי המון בזמן שלא הייתי פה .

גדנ"ע שהיה הכי כייף בעולם, ערב פסח מהנה מלווה בכאבי בטן, טיול קטנטן, צעדות למינהן.

והמון המון הרהורים ומחשבות, הכרויות, החלטות, התאכזבויות, חיוכים.. מה לא .

מקווה שבאמת הכל עבר כבר ובאמת אני אחזור להנות.

דבר אחד בחיים לא יחזור, בחיים.

האהבה שלי אלייך, את לא שווה כלום, באמת שכלום.

אפילו מילים אני לא אכתוב עלייך, התיאשתי ולנצח. "אני אוהבת אותך" כבר לא ישנה את זה.

סגרנו את העיניין לפחות מבחינתי, הפסקתי לטחון מים.

יש בעולם כ"כ הרבה דברים שמחליפים את הכייף שהיה יכול להיות לנו, לא יודעת מה עדיף, אבל טוב לי.

שיהיה לכולם חג אביב שמח (:

גדנ"ע 2008 היה הכי שווה בארץ.

לא טוב לי.

עדיין לא טוב לי,

אז מה אני עושה לא בסדר?

מה לא טוב בי?

איפה אני טועה כל הזמן?

ולמה אני מקנא כל הזמן? ממה אני מפחדת באמת?