| |
אורי סבח והסוכנויות
עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה |
| 9/2005
 עוד שבוע עבר
ושום דבר מיוחד לא קרה.
בצבא היו קוראים לזה אמ"ל - אין מה לדווח.
אני עדיין מורח את הזמן ולא לומד מספיק, צריך לדעתי לשנות את הגישה באופן מהותי לכל נושא התיזה. בשבוע שעבר השקעתי שעה וחצי, השבוע השקעתי עוד שעה וחצי, ובסך הכל זה ממש ממש ממש לא מספיק. זה עדיף אמנם מכלום, אבל בקצב הזה אין טעם להמשיך.
מה כן עשיתי? נחתי. דפדפתי בחוברות התוים של לימודי הכינור שלי, אפילו ניגנתי קצת. התמכרתי למשחקי שח ברשת.
בעיתון לעומת זאת חלה התקדמות, אחרי שחתמתי היום על חוזה (כובל) בעבודה. זה עדיף מאשר תנאי התת-שכר בהם עבדתי קודם, אבל עדיין היו שם כמה סעיפים תמוהים וחסרי שחר, כמו התחייבות שלא לעבוד בכל גוף תקשורת בארץ, ולא ליעץ לגוף שכזה, לתקופה של 12 חודשים לאחר שאני מפסיק לעבוד בעיתון. כשציינתי בפני העורך שלי שהסעיף הזה לא ממש נראה לי, הוא אמר לי "עזוב אותך, זה ממילא לא קביל בבית משפט". "אם זה לא קביל, למה זה בחוזה?" שאלתי אותו. והוא אמר שאין לו כח לריב על הסעיף הזה עם כל ההנהלה והיועצים המשפטיים בת"א ושאני אסמוך אליו ושיהיה בסדר. לא ממש ברור לי למה צריך חוזה אם הכל אמור להיות בסדר ואני יכול לסמוך עליו, אבל בכל זאת חתמתי. אני יודע, כבר מזמן איבדתי את כל העקרונות שפעם אולי היו לי.
יאללה, אני הולך לישון, להתכונן לא לעשות שום דבר מועיל גם מחר.
היזהרו מסופות הוריקן, ותזכרו מה שמאיר אמר: המים נוזלים, המים אוזלים, המים יורדים.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: