אורי סבח והסוכנויות

טוב, אז הבטחתי ביקורות ולכן אקיים.

ביום שלישי שעבר הייתי חולה. ויתרתי על נסיעה לבנימינה, לראות הופעה של "המפאנקים", הלהקה של נועם. אולי בפעם אחרת. במקום זה שירכתי את רגלי לסינמטק כדי לראות סרט פועלים, או יותר נכון סרט פרולטריון ישראלי בשם "שביתה".

הסרט מספר על מאבק של עובדי מפעל "חיפה כימיקלים דרום", שממוקם לו אי שם בין דימונה לערד ועוסק בייצור חומרים שונים ומשונים לתעשיות הדשנים. הפועלים במפעל מנסים להתארגן ולהקים ועד ונתקלים ביחס מחפיר מצד ההנהלה. אין להם דרישות שכר, אלא רק דרישה להקים גוף שייצג אותם מול ההנהלה. דרך הסיפור של השביתה, ובאמצעות ראיונות עם הפעילים העיקריים במאבק מתאר הסרט מציאות שנראית שייכת לתאורים של ארה"ב במאה ה-19, אבל מחוברת מאוד למה שקורה בישראל של עידן ההפרטה.

כרזת הסרט

בעלי המפעל לא מוכנים לשמוע על "אנחנו". מבחינתם כל עובד הוא פרט יחיד ואין דבר כזה "ציבור", בטח לא ציבור עובדים. כשעובדים במפעל ניסו לדבר על תחושותיהם הקשות מהיחס המזלזל אותו קיבלו, הבהירו להם שהם מדברים בשם עצמם, ולא בשם חבריהם.

הסרט בנוי כאמור בעיקר מראיונות, ומחומרי ארכיון, בעיקר צילומים שצולמו על ידי אחד השובתים ומתארים את השביתה ואת הנסיונות לשבור אותה באמצעות חברת אבטחה פרטית. בסופו של דבר, דרך אגב, בית הדין האזורי לעבודה הכיר בזכויותיהם של העובדים להתאגד, אבל זה לא הפריע לבעלי המפעל לשבור את הוועד שהוכרז כייצוגי, לנסות ולהקים עמותה מתחרה מטעמו שהתיימרה לייצג את העובדים, ולדאוג לכך שרובם של העובדים שתמכו בשביתה יפוטרו מהמפעל.

לבעל המפעל דרך אגב קוראים אריה גנגר, וחבר טוב שלו יושב היום במשרד ראש הממשלה. הוא רכש את הבעלות על חיפה כימיקלים מידי המדינה כשאריאל שרון היה שר המסחר והתעשייה, והמשיך לתרום לשרון בקמפיינים הפוליטיים השונים שלו. בהקשר חיפאי כדאי לציין שמיכל האמוניה של "חיפה כימיקלים" פועל כבר שנים בלי היתרי בנייה מתאימים, למרות טענות מצד גורמים רבים שהדבר מהווה סיכון בטיחותי עצום.

סיריל קרן (משמאל), אריה גנגר (באמצע) וחוואי מדרום הארץ (ימין)

אם אתם מוכנים לשעה וחצי של ראיונות, ביניהם משולבים קטעי וידאו באיכות בינונית המראים בעיקר מאבטחים עם מבטא רוסי שמרביצים לפועלים המדברים בניב מרוקאי - לכו לראות את הסרט. אני יכול להבטיח לכם שתצאו מהסרט הזה מיואשים יותר מאיך שתכנסו אליו. אולי תחשבו על מהפיכה מזוינת, אולי תחשבו על מדינה מזוינת. אולי תרגישו מרוצים ממקום העבודה הנוכחי שלכם, אולי תחשבו שכל מקום עבודה שמחתים אתכם על חוזה אישי הוא כבר בעייתי, במיוחד אם יש בחוזה הזה סעיף שאוסר עליכם לדבר עם עובדים אחרים על תנאי העבודה ותנאי השכר. אולי לא. חשוב בכל מקרה לראות איך הדברים נראו לפני כשנתיים בדימונה ולהבין ששום דבר כנראה לא ישתנה פה בקרוב.

הסרט אמור להיות מוקרן בערוץ 1 בנובמבר. מעניין מה יהיה לשר הממונה על רשות השידור (אולמרט, אני חושב, גם הוא חבר של אריק) להגיד על זה.