אורי סבח והסוכנויות

זה מה שמורן אמרה אחרי ששמעה שבסוף, אחרי שנה בערך שאני אומר "צריך לכתוב מאמר על מאיר אריאל", ואחרי שכתבתי אותו אחרי הכול, ואחרי ששלחתי אותו ל"ארץ אחרת", גיליתי שהם כבר הזמינו מאמר דומה ממישהו אחר.

בעסה. עכשיו אני צריך לשלוח אותו לאכסניה קצת פחות מגניבה.

יום חמישי - פספוסי רכבות

ביום חמישי איחרתי עוד רכבת, הפעם רכבת אמיתית. היו לי שתי פגישות מתוכננות מראש בתל אביב, וכמובן ששום דבר לא הלך כמתוכנן. אחרי שפספסתי את הרכבת והגעתי כמעט באיחור לפגישה הראשונה, התברר לי שבעצם הקדמתי ויכולתי להגיע באיחור, כי במקום בשעה שלוש הפגישה החלה בשלוש וחצי. הפגישה השנייה בכלל התחילה באיחור, אבל מכיוון שלא ידעתי על כך מראש הייתי צריך "למרוח את הזמן" באיזור דיזינגוף.

כרגיל, תל-אביב נותנת למבקר מהפרובינציה הרגשה שהכל קורה רק בה, כאילו אם לא תהיה כאן תפסיד את כל האקשן. לא ברור לי איך בדיוק ההרגשה הזו מועברת לאורח, אבל מגוון ההופעות שאפשר למצוא בעיר הגדולה, כמות ההודעות על לוחות המודעות, ומספר האנשים שמסתובבים באמצע היום ברחובות שונה ממה שאפשר למצוא בחיפה. לפחות ככה זה נראה כשיושבים באיזה בית קפה ובוהים במדרכה.

יום שישי - נחלת בנימין בחיפה

למרות כל מה שטוב בתל-אביב לא נשארתי בה יותר מדי זמן. בחיפה יש נוף שווה יותר, וים, והרים. חוץ מזה שמורן בחיפה, אז אין באמת סיבה טובה לעבור, נכון?

ביום שישי הלכנו ליפו, רחוב יפו כלומר, בעיר התחתית של חיפה. אזור מעניין, שהיה פעם של התורכים, ואח"כ הבריטים, והיום הוא מאכלס בעיקר משרדים וקצת חנויות. בימי שישי האחרונים יש שם יריד, "דרך העיר" שמו, לכבודו סוגרים חלקים מהרחוב, מציבים דוכנים, מנסים להרגיש מגניבים. די מצליחים, חייבים לפרגן להם.

ב"מעיין הבירה" מוציאים שולחנות לרחוב ומציעים אוכל לכל מי שרוצה וגם המון סוגים של בירות כמתחייב מהשם, בקצה אחד של הרחוב להקת נגני קפוארה ברזילאים ניגנה על כלים מוזרים ולהקת כלי נשיפה של עולים מרוסיה עשתה שמח בקצה השני. באמצע אפשר היה למצוא כל מיני שטויות ודברים מופרכים. רשימת הקניות שלנו כללה למשל שתי פחיות, בתוכן אמורים להיות זרעים ומצע לגדילה. למי שיפתח את הפחית, ישקה אותה וייתן לזרעים להנות קצת מהשמש מובטח צמח שייצא מקופסת שימורים. עד כאן נשמע בסדר איכשהו. הקטע המטורף הוא שהמוכרת התעקשה שעל העלים יהיה כתוב "חג שמח" או "יומולדת שמח" או "זהירות! אזור רדיואקטיבי". הצמחים האלה באים כמובן מיפן, רק שם יש אנשים שיכולים להמציא דברים כאלה.

יום שבת - פנקסים מלאים ברעיונות משוגעים

נפגשתי עם איל היום. לפני שנתיים (כמעט שנתיים, בחנוכה אפשר יהיה לחגוג באופן רשמי) הוא פגש אותי בהודו, יותר נכון מצא אותי בהודו ו"חטף" אותי בחזרה לישראל. הרבה דברים קרו מאז, אבל את הפנקסים המלאים בכל הרעיונות המטורפים שרצו לי באותם ימים בראש אני עדיין מאכסן בארון. אולי אני צריך "לגבות" אותם באיזו דרך. נראה.