אורי סבח והסוכנויות

השמש נעלמה מאחורי הדלת

שומע מסורים ישר לתוך האוזן

חוסר ודאות זה בשבילי זה עוגן

הריק בעולמי מלא מלא בתוכן

קוקו, קוקו זורק את המפתח

קוקו, קוקו נשאר אבל בורח

קוקו, קוקו לעצמי אני שולח

חדשות מהירח

מסתבר שיש קוראים לבלוג הזה, וחלקם התלוננו על כך שאני נוהג לתת לינקים רק לחדשות מ"הארץ". אז הפעם פתחתי בחדשות מהירח, מתוך האלבום החדש של פורטיסחרוף.

דיסק מעולה, דרך אגב, כמו שכבר צוין בעבר.

אם אנחנו כבר עוסקים בחדשות מהירח, לפני יומיים קראתי בעיתון המזרח התיכון (הידוע גם בשמו "א-שרק אל-אוסט") שמדען אמריקאי הזהיר מפני הקמת תחנת חלל על הירח בגלל החשש מרעידות אדמה, או יותר נכון רעידות ירח. מי שמתקשה בשפות מזרח תיכוניות יכול לקרוא על כך באנגלית. כנראה שחם על הירח.

ומה קורה על כדור הארץ?

בצרפת הצליחו הצעירים וארגוני השמאל לבטל את חוק התעסוקה החדש שאישרה הממשלה,אחרי שיצאו לרחובות ועשו בלאגן במשך כמה שבועות. בארה"ב מפגינים עשרות / מאות אלפי אנשים נגד חוקי ההגירה.

תצלום: Stephen Crowley/The New York Times

ובארץ? הרובוט "ATV 4X4" של בית הספר התיכון משגב ניצח בתחרות רובוטים בינלאומית שנערכה בארה"ב (לא התאפקתי, ג'קי חורי התעלה על עצמו הפעם. אתם יכולים להשוות את זה לקומוניקט של משרד החינוך).

ב"הארץ" ציינו אתמול את בוא החג, על הגג, עם קייטרינג איכותי של מסעדת "מיקה". היה הרבה חמץ (ניוקי, פסטה), היה אלכוהול (לא התפאקתי ושתיתי שתי וודקות וניל+תותים וכוס יין לבן).

מצד אחד אני לא רוצה להתחיל לכתוב בבלוג הזה על העבודה. זה לא תמיד לעניין. ארנה קזין עשתה את זה, למשל, בבלוג שלה שמתפרסם באתר, וצונזרה. את הסיפור המלא תוכלו לקרוא כאן וגם כאן. היא פרסמה אמנם ביקורת על חברים לעבודה באתר של "הארץ", ואני סתם מלהג הגיגים אישיים באתר אישי, ובכל זאת זה לא הכי נוח (אם כי יש יתרון למספר הקוראים המדולדל - אני לא צריך לחשוש מצנזורה, ממילא אף אחד לא קורא).

אז מה הפריע לי בחגיגת הפסח הלא-כשרה-לפסח של שוקן? אולי הזחיחות, אולי העובדה שהדברים החשובים שסיפרו לעובדים היו כמה העיתון הרוויח, ואיזה יופי The Marker החדש, ושאולי "נוכל" להחזיר את ההלוואה שלקחנו. הרי "זה הכל כסף, והגיע הזמן שנבין את זה", לא? המטרה של העיתון היא להיות העיתון השני בתפוצתו בארץ, כך אמרו לנו, בלי לדבר על נושאים מקצועיים מדי.

אולי הפריע לי שמדברים על "אנחנו", מביאים קייטרינג פלצני, שמים רמקולים על הגג שמנגנים מוסיקת לאונג' נעימה (ומשמיעים את דברי המנכ"ל כאילו הוא האח הגדול). כל זה בזמן שקשה לומר שהאנשים ב"הארץ", וברשת שוקן בכלל, מרוויחים משכורות ראויות.

אולי סתם אני לא צריך לשתות באמצע יום העבודה.

אולי הפריע לי הטור של מירב ארלוזרוב שהתפרסם אתמול ב-The Marker, בו היא כתבה:

"שכר העובדים אינו מעניין את המנהלים בישראל. העובדים הם אמנם חלק חשוב בפעילות הפירמה העסקית, ובלי העובדים אף פירמה אינה יכולה להצליח - אבל המנהלים בישראל נזכרים במשפט הזה רק כשהם צריכים להרים כוסית לפסח. כאשר מגיעה שעת החתימה של המחאות המשכורת, העיקרון הזה פורח מזכרונם".

בדיוק מה שרציתי לומר. נראה לי אם כך שעמוס שוקן מתנהג כמו שמנהל צריך להתנהג. הכל בסדר.