אורי סבח והסוכנויות

אתמול, ערב שבת, העברתי את המשמרת הראשונה שלי לבד. אם יש משהו שאני מרוצה ממנו זה שהעליתי את כתבת השער של המוסף בתור אוביקט בדף הבית. אם היה לי יותר זמן פנוי במשמרת הייתי שולח כנראה עוד תגובות חוץ מהשתיים ששלחתי (כן, מדי פעם יש טוקבקים כל כך מעצבנים, שלמרות שחייבים להעלות אותם, מיד נשלחת תגובה אנונימית ממחשבי המערכת).

אני לא בטוח שגיבשתי מסקנה חד משמעית מהכתבה, כמו שאין לי מסקנה חד משמעית מהסיפור האישי שלי (שהיה יכול גם הוא להסתיים באיזה קפיצת ראש, אבל מגשר צר ברישיקש, במקום ממלון בתל אביב). ועדיין, אני שמח שהעליתי כתבה שהעלתה נושא מסוים לדיון, וקיבלה 165 תגובות. חשוב שאנשים יהיו מודעים גם לצדדים הפחות "סקסיים" של המריחואנה ונגזרותיה. מה הם מתכוונים לעשות עם הידע הזה זה כבר שאלה אחרת.

בנושא אחר - אתם חושבים שהעובדה שעיתוני רשת שוקן יצאו במוסף טלוויזיוני מיוחד לסוף החג קשורה לכך שהשבוע הקרוב הוכרז כשבוע ללא טלוויזיה? יש משהו שהעורך הראשי של סמטותוני שוקן, אבי סולומון, יודע ואנחנו לא? או אולי להיפך - יש כמה דברים שאנחנו יודעים והוא לא?

ולסיום בנושאי עיתונות / עיתונאות: בטוקבקים לולווט אנדרגראונד מתחילה להסתמן מעין התארגנות עיתונאים חשאית. אני לא יודע אם מדובר במשהו בסגנון חסמב"ה או רציני יותר, אבל רק רציתי להפנות את תשומת לבכם לנושא, למקרה שתפרוץ שביתה איטלקית פתאומית במדיה הכתובה. אגב, הבלוג של ולווט בלתי קריא למדי, כי הוא מכיל בעיקר רכלנות תוך-ברנז'אית על אנשי עיתונות והדברים שהם כותבים, או הנושאים עליהם הם כותבים. ועדיין, זה כנראה המקום להתחיל ללמוד לשחות בביצה.