| |
אורי סבח והסוכנויות
עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה |
| 6/2006
 רומנטיקה וסיגריות (ארה"ב 2005) בימוי: ג'ון טורטורו
אני מוכרח להגיד שהדבר הכי מהנה בהקרנת הסרט היה העובדה שהרבה מהצופים בסינמטק חיפה לא אהבו אותו. חשבתי שמגיע להם לסבול, ואפילו לעזוב באמצע ההקרנה, גם בגלל ששוב התחילו את הסרט לפני השעה שהופיעה בתוכנייה. שמעתי כבר על הקרנות שהתחילו באיחור, אבל לא על סרטים שהתחילו מוקדם יותר מהשעה המתוכננת. כנראה שבחיפה הייקית-בורגנית-משעממת הכל אפשרי. כתוב 21:30, ב-21:27 כולם הגיעו, אז לא נתחיל בסרט?
אני לא בטוח מה יש לי נגד הצופים האלה. אולי מפריעה לי העובדה שרובם המכריע הצביעו ל"קדימה". לא שאלתי אותם, אבל זה ברור. אולי זה שאני מסתכל עליהם ורואה את עצמי בעוד 20-25 שנים.
בניגוד לבורגנות החיפאית אני נהניתי מהסרט, שנראה כמו שילוב של "מופע הקולנוע של רוקי", "גריז" ו"שיער", רק יותר גרוע. טוב, אז זו לא יצירת מופת, אבל כמו שלושת הסרטים הנ"ל, גם "רומנטיקה וסיגריות" הוא מחזמר, ז'אנר חביב ביותר. אז נכון, לא תמיד ברור למה הדמויות מתנהגות בצורה תמוהה עד מטומטמת, ואם אחת מהן עוד פוצחת באמצע כל הבלאגן בשיר זה אפילו מובן פחות, אבל אלה החיים, לא?
מורן פחות אהבה את הסרט, אבל לדעתי זה בגלל שהוא מוכיח שלנשים יש רק סקס בראש, בעוד שגברים חושבים גם על דברים אחרים כמו אהבה, זוגיות ורומנטיקה. ואולי בעצם חיבבתי את הסרט כי הגיבור, (ניק מרדר), והחבר שלו, (אנג'לו) עובדים בבניית גשר, ולי יש משהו לגשרים, עוד מימי רישיקש.
לראות - רק כדי לעשות "נא!" לכל בעלי הסוכריות המרשרשות משורה 8.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: