קודם כל, אם חשבתם בטעות שמלחמה זה עסק "נחמד", "מעניין", אז זה לא. סתם רציתי להבהיר.
לפחות ימים כאלה מוכיחים שוב שעיתונים משביחים עם הזמן. אחרי שבוע, אם עדיין נשמר העיתון הישן ואתה נתקל בו בטעות, אפשר לקרוא רק את הידיעות והמאמרים שנשארו רלוונטיים.
נסו את זה פעם. שימו את העיתונים בצד ותחזרו אליהם אחרי שבוע. תתפלאו כמה מלים ייחסכו מכם בצורה הזו.
שתי סוגיות בלשניות:
פג'ר (فجر) בערבית זה בעצם שחר. כך שכשחיזבאללה יירה עלינו רקטות פג'ר, הוא בעצם מבטיח לנו שחר (אדום) של יום חדש.
דאחייה (ضاحية) בערבית זה שכונה, פרוור. לכן, כשצה"ל מפגיז את שכונת "דאחייה" בביירות, זה כמו להגיד שחיזבאללה מאיים לפגוע בקריית "הקריה" בת"א.
ועוד קצת בנושא התשקורת:
כל מי שמתגעגע לוולווט אנדרגראונד שנחשפה, אבל עדיין ממשיכה להביא סיפורים שמעניינים רק את מי שממילא יודע אותם, אני ממליץ שוב לקרוא את העין השביעית. ובמיוחד את הכתבות של ענת באלינט, איתמר ב"ז ושוקי טאוסיג, וניב ליליאן. ככה סתם, שתדעו מה קורה מאחורי הקלעים של המוצרים שאתם מקבלים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: