אורי סבח והסוכנויות

אולי הגיע הזמן שהעורף יישבר. יקרוס. יתפרק. שתושבי חיפה ושאר היישובים שנאלצים לאכול טילים לארוחת בוקר, צהריים וערב, יגידו שנמאס להם, שכדאי להפסיק את המלחמה הזאת. שיאמרו שמבחינתם ישראל הפסידה, החיזבאללה ניצח, ושאולי בפעם הבאה יהיה טוב יותר.

כי בינתיים השקט והעוצמה של העורף עולים ביוקר. האיפוק, הקרדיט למדינאים, ההערכה לצה"ל - כל אלו מתפרשים כחולשה. לא אצל נסראללה והחיזבאללה אלא דווקא אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט וחבריו. אלה מביטים בטראומה שנרקמת ממש לנגד עינינו בשבועיים האחרונים, ומטעמים כלכליים מסרבים להכריז על מצב חירום. אנשים מהלכים בתופת, והם חושבים על קופת המדינה. ובד בבד מלטפים את ראשינו במילים כמו, אתם יופי של עורף, כל הכבוד.

איש לא מטיל ספק בכך שהמצב הנוכחי עונה על הקריטריונים של מצב חירום. כשאב לילד שלא מוכן לצאת מהממ"ד מפסיד יום עבודה כדי להרגיע את בנו ועומד בפני סכנת פיטורים, זה מצב חירום. כשאם לוקחת את ילדיה לעבודתה ומסכנת את חייהם כי אחרת תפוטר, זה מצב חירום. כשבעל עסק אמור לשלם לעובדיו למרות שאין לו מאיפה לשלם, זה מצב חירום.

בתקנות הממשלה נכתב כי מצב חירום יוכרז כדי "להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים". ראש הממשלה צריך בסך הכל לקרוא את המילים הללו, להסתכל על התושבים, ולהכריז על מצב חירום. כי קרב היום שהעורף פשוט יפנה את העורף.

מערכת "כלבו"

זה המכתב שעל השער של "כלבו" השבוע. אתמול שלחתי לגיא (שהיה עורך החדשות כשעבדתי שם, היום הוא עורך המשנה) SMS, ואמרתי לו כל הכבוד על המכתב ועל השער של העיתון השבוע. הוא התקשר אחר כך, והחלפנו חוויות מלחמה. לי לא היו כל כך הרבה חוויות להחלפה, אבל גיא סיפר על ההדף של הרקטות שנחתו בבת גלים והורגש ליד תחנת אגד הישנה, על אנשים שלא עובדים במשרדים של "כלבו". אני זוכר את הנוף הנפלא של מפרץ חיפה שרואים מהחלונות של המשרדים, בקומה התשיעית של מגדל בעיר התחתית של חיפה, אבל בימים כאלה נוף לצפון הוא לא כל כך אטרקטיווי. בשבועיים האחרונים הם סוגרים ועורכים את העיתונים בימי רביעי במשרדים של "העיר" בתל אביב.

את המכתב שהם כתבו על השער אני חושב שצריך לפרסם גם במקומות אחרים, שאנשים יידעו איך הדברים נראים ומרגישים מחיפה. הנה, עשיתי את זה כאן.