אורי סבח והסוכנויות

מהיום אני חבר ב"טבעת" בלוגים. הלוחצים החברתיים שלחו לי הזמנה, ובהינף הקליק הצטרפתי לטבעת העיתונאים הסמיכה והדביקה של ישראבלוג. לו הייתי צריך להחליט בעצמי בנידון, יכול להיות שהייתי מסרב (אתם יודעים, אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אנשים כמונים כחברים, וגו'), אבל המייל שיאיר שלח לי (בהתחלה חשבתי שזה יואב, שאותו אני פוגש במערכת) לא הותיר לי שום ברירה.

האמת היא שפשוט היו בו שני לינקים בלבד, וכשלחצתי על השני הבנתי שבעצם ההקלקה אישרתי את הצטרפותי. ככה זה בביצה, רגע אחד של חוסר תשומת לב, ומיד אתה טובע.

טוב, לא צריך להתבכיין. בהינף של קליק נוסף הייתי יכול להסתלק משם. כנראה שבני אדם הם יצורים חברתיים, אפילו כשהם עוטים על עצמם מסיכות וירטואליות. יותר נחמד להיות חלק מ"חבורה" מאשר להישאר זאב בודד.

לקוראים המוטרדים (כן, כן, אני יודע שיש לפחות שניים כאלה) - ההצטרפות הלא מתוכננת הזו לביצה הוירטואלית לא אמורה להביא איתה שינוי באופי הבלוג הזה. הוא יישאר סוג של יומן אישי שלא ברור לפעמים מה הוא עושה ברשת. האמת היא שאני לא בטוח אם מדובר כאן בבשורה או באכזבה - אם קיוויתם להפחת רוח חדשה במפרשים, צר לי אכזב אותכם.

למען האמת, לאחרונה תהיתי למה אני כותב את הבלוג הזה ולמי (צמד הקוראים דרך אגב מוזמן להצטרף לדיון). אני מניח שהבלוג הזה התחיל כמעין המשך לאימיילים ה"קבוצתיים" שהייתי שולח  מהטיול בהודו. אחר כך הוא הפך להיות פלטפורמה להעלאת דברים שהציקו לי. בדרך הוא בעצמו התחיל להציק, עד שמצאנו (אני והוא, מה הבעיה? בן אדם לא יכול לדבר על עצמו בגוף שלישי רבים?) מעין מודוס ויונדי שאפשר לחיות איתו (הא! ידעתי שמתישהוא בחיים אוכל להשתמש בצמד המלים הזה – מודוס ויונדי).

בקיצור, מה שאני מנסה לומר, זה שלאחרונה חשבנו (אני וההם) לעבור דירה. לשבור איזה קיר, לסגור איזו מרפסת. אבל בגלל שאני עצלן, אני עדיין כאן.

ובכל זאת, כמו שה-ה אמרו – אם אינך יכול לשנות את העולם – שנה את עצמך, ואם גם את עצמך אינך מסוגל לשנות – שנה את עולמך (טוב, אז קצת שיניתי, מה הבעיה? באנגלית ממילא זה נשמע יותר מלוקק).

אז שנה חדשה הגיעה, אפשר להשיל איזה נשל נחש ישן, וללבוש חליפה חדשה. לכבוד החלון שנפתח אל העולם הגדול, ובשל העובדה שמעכשיו אי אפשר להתכחש לכך שבעצם אני קודם עובד בעיתונות, ורק אח"כ בן אדם ש(לא) כותב תיזה -  החלטתי לעשות כאן מתיחת פנים קלה. מעכשיו אני אורי סבח, ולא סתם איזה אורי ס. השם החדש הוא זמני בהחלט, יש כבר שם אחר באמתחת, אבל הוא מחכה לויז'ואל המתאים (סגרתי 17 נקודות, יחד עם המודוס ויונדי). כידוע, כל נצח מתחיל ממשהו זמני קטן.

תודה לג'ורג'י על ההצעה לשם הזמני, למרות שבמקור זה אמור להיות שם של להקה.

להתראות בשמחות.

וכן – שנה טובה ומתוקה לכולם.