אז זה שיר השנה שלי. ובעצם של כולנו. הוא יצא בתחילת השנה, אבל לקראת סופה הפך להכי רלוונטי שאפשר. מוגש לכם באדיבות זאב טנא.
כל יום הפצצתי את צידון
בין פטריות עשן ואור ראשון
יכולתי לחזור בתוך ארון
כל יום הפצצתי את צידון
כל יום הפצצתי את ביירות
כל יום הפצצתי את ביירות
יצאתי חי יכולתי גם למות
כל יום הפצצתי את ביירות
בלחיצה קלה גמרנו
על אנשים שלא הכרנו
הרגנו בטח כמה בטעות
יצאתי חי יכולתי גם למות
כל יום הפצצתי את ביירות
עכשיו אני יושב פה על הבאר
אני לא כוכב אני לא טיפוס מוכר
אני סתם אחד שבכל חלום
צולל ישר אל תוך הגיהנום
בלחיצה קלה גמרנו
על אנשים שלא הכרנו
הרגנו בטח כמה בטעות
יצאתי חי יכולתי גם למות
ולא הבנתי אז שזו סתם שטות
כל יום הפצצתי את ביירות
עכשיו לכו שוב לראות את הקליפ ותיזכרו כמה נעים הוא ריח הנפאלם של הבוקר.