אורי סבח והסוכנויות

בשעה טובה, כמו שהעירו חלק מהמגיבים, חזרה תחזית האוויר למדור המגזין של דף הבית של הארץ.

מיודענו דייב חזר עם סיפור בהמשכים, אליהוא הלם יין הגיב גם הוא, למרות שהוא בדרך לכנס מגיבי מזג אוויר בהולנד, וד"ר גחלילית שפרירית הפתיעה עם ניתוח ספרותי של התחזית (תגובה מס' 20):

כתיבתה המוקדמת של המשוררת שירות הארץ עוטרה בעליות ומורדות, באמביוולנטיות ובבלבול. הפעם נוקטת שירות גישה אחרת לגמרי: הדרגתית, מתונה ורגועה. ההיסוס והזגזוג עדיין ניכרים כמו גם עולמה הרב-משמעי, אולם היא חותרת בהדרגה למטרה.

הנחישות מפעפעת, מפמפמת ופועמת בשירה הקצר של שירות - "חם מהרגיל","ייפתחו תנאי..", "בהדרגה ביתר..", "ירידה ניכרת", "עליה ב..".
גם בעבר ניתן היה למצוא דיכוטומיה: מחום לקור, בהיר למעונן, יובש ולחות וגו. אולם היא התאפיינה בהססנות קופצנית והפעם המוחלטות ברורה. אין משנה אם חם או קר - החשוב הוא שיש ושיהיה. וה`יש` וה`יהיה` האלו הם חד-משמעים.

הרמיזה `ייתכן טפטוף` מעידה על התחזקותה. הטפטוף אינו ודאי והדבר נאמר באנחת רווחה - תם העידן בו הדמע הוא מנת חלקה. הבכי הוא התכנותי, משל שירות אומרת `אני יודעת שאבכה, ייתכן. אך זה אינו מצבי התמידי`.

שימו לב ששירות מתקשטת ב-3 פנינים צהובות לחגיגת נחישותה (על אף עננות או טפטוף).

"בשבת יהיה מעונן.."- היא מודה שכאשר היא יושבת (ישיבה כסימן לחדלון) מעונן וקר ולח (הרמז לטפטוף).

[דר שפירית תערוך בקרוב סדרת סמינרים "סערותיה הרגשיות של קתרינה"]

איזה יופי! לפחות עכשיו יש סיבה לאהוב את החורף.

אני מבטיח להמשיך ולדווח על ההתפתחויות במדור הכי הזוי והכי פחות חזוי.