אורי סבח והסוכנויות

מילון אילון-שנער הוא אוצר בלום להגדרות שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. כמו למשל:

خُمَار: הַרְגָּשַׁת הַמִּאוּס וְהַתּוּגָה שֶׁלְּאַחַר הַהִתְפַּכְּחוּת מִן הַשִּׁכְרוּת.

דרך אגב, עכשיו אפשר למצוא את המילון המופלא הזה גם באינטרנט.

אבל לא על מלים רציתי לדבר אלא על התחושות שעומדות מאחוריהן. היום היה יום מגעיל במיוחד. המשכו של שבוע מבחיל למדי. ערוץ 10 שידר במהלך היום פרומו לקראת "הראיון המיוחד עם לריסה טרימבובלר" שייערך מחר, יממה אחרי "ההתייחדות" שלה עם הרוצח יגאל עמיר. רק המחשבה על השאלות של המנחה (המטומטם), על החיוך (המטומטם) של לריסה, ועל החיוך של יגאל, עושה לי צורך עז להקיא.

הבחילה הזו מתווספת לידיעה שהמפלגה שברוב תמימותי הצבעתי לה בבחירות האחרונות עומדת לשבת באותה הממשלה עם אביגדור ליברמן, הפאשיסט הכי "איום אסטרטגי" שיש. ככה זה כשאתה אחראי לכך שבנימין בן אליעזר יושב בכנסת. אין לאן להוליך את הבושה. אפשר לחתום נגד. אבל מה זה כבר משנה?