| |
אורי סבח והסוכנויות
עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה |
| 4/2007
 דן תורן (וסגול 59) בקפה ביאליק
דן תורן שיחרר כמה קטעים אבודים להשמעה באתר שלו.
באותה הזדמנות רציתי להגיד לו תודה על ההופעה המצוינת ביום חמישי שעבר, בקפה ביאליק. נהניתי בכל ההופעות שלו, בכל פעם זה היה בליהוק אחר. פעם אנפלאגד ב"סינדרום" בירושלים, פעם ב"מרתף 10" בחיפה. דיסק ההופעה שלו - "עוד סיבוב" - הוא אחד הדיסקים המעולים באוסף שלי.
גם הפעם ההופעה היתה מהנה, בזכות השירים, ובזכות המופיעים שעל הבמה - דן בעצמו, האחראית על כלי ההקשה - דנה וקס, הבאסיסט (שלצערי שכחתי את שמו) וסגול 59, שהתארח בכמה שירים משל עצמו וסייע בכמה שירים נוספים. השיר החדש שלו, פינג-פונג, נשמע מצוין (הפינג ששמעת היה חזק / אבל זה כלום לעומת הפונג / האגרוף שקיבלת היה חזק / אבל זה אפס לעומת הגונג).
למרות שקפה ביאליק קרוב מאוד לבית שלנו, זו ההופעה הראשונה שראיתי בו. אני ואחי ישבנו בקומה השנייה כי הגענו מאוחר, אז ראינו את כל ההופעה כאילו מהיציע, והיה דווקא מעניין. יושבים קרוב יותר לבמה, מזווית גבוהה, ויש לפעמים תחושה שזו כאילו הופעה פרטית רק בשבילך, חוץ מזה שכמעט ואין קשר עין עם הזמרים והנגנים.
אחד השירים היה "חופשה בעליי", על חוויות לבנון של תורן (מהסיבוב הקודם, לפני הנסיגה), ובראש רצו לי מספרים וחישובים - עברו כמעט 25 שנה ממלחמת לבנון הראשונה! זה מטורף! בשבילי שנות השמונים זה "עכשיו", זה העשור שבו התחלתי להבין מה קורה, שבו התחלתי לקרוא עיתונים. הרגשתי קצת זקן, הרגשתי מדוכא כשהבנתי שאני מחלק עשורים לפי מלחמות. הנה למשל עוד חישוב - הכיבוש התחיל ב-1967, ב-1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה. השנה אפשר יהיה לציין מועדים עגולים לשניהם. ועוד מספרים: יש כבר יותר שנים שבהן אנחנו חיים בשלום עם מצרים, מאשר שנים שבהן היינו איתה במלחמה (בהנחה שתהליך השלום פרץ עם ביקור סאדאת ב-1977 ולא בחתימה הפורמלית על הסכם השלום ב-1979; ואולי בעצם הוא פרץ בהסכמים שלאחר מלחמת יום הכיפורים?). סתם מספרים, אני יודע. בשטח המצב עדיין מחורבן.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: