|
אורי סבח והסוכנויות עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה |
| 6/2007
הבטחה לכבוד הפריימריס אני מבטיח לכם דם ודמעות ומלה שלי זו מלה ואם אני מבטיח לכם דם ודמעות אז כולם יודעים שזה דם ודמעות, שלא לדבר על זיעה.
(חנוך לוין, הבטחה, מתוך "מלכת אמבטיה")
ביום שלישי יתמודדו אהוד ברק ועמי אילון על הזכות לעמוד בראש מפלגת העבודה. אחד מהם כבר הצהיר שצריך לבחור בו "כי הוא המתאים ביותר להיות שר הביטחון במלחמה הבאה". איזה כיף להיות בוחר של מפלגת העבודה, לא?!
ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו - העם רוצה מלחמה, העם יקבל מלחמה. ואם העם רוצה, אז יהיה מי שיבטיח לו. אנחנו נוטים לחשוב שהציבור שבוי בידי מנהיגיו, אבל אולי בעצם המצב הפוך? אולי בעצם הפוליטיקאים הם המכורים - נרקומנים של מערכות בחירות משפילות, של אסיפות בחירות, של דילים מלוכלכים? אולי אנחנו הצופים והם הגלדיאטורים שמשעשעים אותנו בתוכניות החדשות, בין "כוכב נולד" , "ידוען מברבר" ו"בעלת האוב התורנית".
אז כמו שאתה מביט מגבוה עליי ככה אתה גם מתכופף להריח באחורי. ספוג לח מכל מיני בוז והשפלה, כמו נרקומן מועד אתה חוזר למזבלה היותר מצחינה שבין המזבלות זו המזבלה הגדולה שנקראת "בחירות". אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו! בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב, אני יודע את זה מנסיוני כמכור... רק שיש בינינו הבדל ברור: הנזק שלי חל רק עליי - שלך על כל הציבור.
(מאיר אריאל, "נרקומן ציבור". יש אנשים שגם בגיל 84 מתקשים להיגמל)
אחרי חגיגות 40 שנות כיבוש שכבשו את ערינו השבוע, כדאי להיזכר קצת בימים היפים שהיו כאן בין 1967 ל-1973. צבא מנצח, מחכים לטלפון מהשכנים (אבל בלי לחץ), חזרנו לארץ אבות. אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדתי. היום הצבא קצת פחות מנצח, מהשכנים התייאשנו מזמן, וגם מנכסי האבות אנחנו מתחילים להתנתק, אבל אנחנו עדיין הולכים בעיניים פקוחות למלחמה הבאה. הבטחותיו המופרכות של אהוד ברק (תבחרו בי כי רק אתי יהיה לכם טוב בכל הרע הזה) מצטרפות לידיעות המודיעיניות המטופטפות לנו במינון הולך וגובר על הכנה למלחמה משני צדי הגבול בגולן. את אף אחד זה לא מפתיע, ואף אחד לא באמת נחרד מהאפשרות שההבטחות האלה גם יתגשמו.
עוד מעט יהיה לכם רע מאד
ומלה שלי זו מלה
ואם אני אומר שיהיה רע מאד,
אז תהיו בטוחים שיהיה רע מאד,
ואולי אף גרוע מרע.
ללא שמץ תקוה תמשיכו לחיות
ומלה שלי זו מלה
ואם אני אומר שתמשיכו לחיות,
אז כמה באמת ימשיכו לחיות,
אך אל תשאלו בשביל מה.
| |
| |