לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

אורי סבח והסוכנויות


עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2007

הבטחה לכבוד הפריימריס


אני מבטיח לכם דם ודמעות
ומלה שלי זו מלה
ואם אני מבטיח לכם דם ודמעות
אז כולם יודעים שזה דם ודמעות,
שלא לדבר על זיעה.

(חנוך לוין, הבטחה, מתוך "מלכת אמבטיה")


ביום שלישי יתמודדו אהוד ברק ועמי אילון על הזכות לעמוד בראש מפלגת העבודה. אחד מהם כבר הצהיר שצריך לבחור בו "כי הוא המתאים ביותר להיות שר הביטחון במלחמה הבאה". איזה כיף להיות בוחר של מפלגת העבודה, לא?!

ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו - העם רוצה מלחמה, העם יקבל מלחמה. ואם העם רוצה, אז יהיה מי שיבטיח לו. אנחנו נוטים לחשוב שהציבור שבוי בידי מנהיגיו, אבל אולי בעצם המצב הפוך? אולי בעצם הפוליטיקאים הם המכורים - נרקומנים של מערכות בחירות משפילות, של אסיפות בחירות, של דילים מלוכלכים? אולי אנחנו הצופים והם הגלדיאטורים שמשעשעים אותנו בתוכניות החדשות, בין "כוכב נולד" , "ידוען מברבר" ו"בעלת האוב התורנית".

אז כמו שאתה מביט מגבוה עליי
ככה אתה גם מתכופף להריח באחורי.
ספוג לח מכל מיני בוז והשפלה,
כמו נרקומן מועד אתה חוזר למזבלה
היותר מצחינה שבין המזבלות
זו המזבלה הגדולה שנקראת "בחירות".
אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו!
בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב,
אני יודע את זה מנסיוני כמכור...
רק שיש בינינו הבדל ברור:
הנזק שלי חל רק עליי - שלך על כל הציבור.

(מאיר אריאל, "נרקומן ציבור". יש אנשים שגם בגיל 84 מתקשים להיגמל)

אחרי חגיגות 40 שנות כיבוש שכבשו את ערינו השבוע, כדאי להיזכר קצת בימים היפים שהיו כאן בין 1967 ל-1973. צבא מנצח, מחכים לטלפון מהשכנים (אבל בלי לחץ), חזרנו לארץ אבות. אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדתי. היום הצבא קצת פחות מנצח, מהשכנים התייאשנו מזמן, וגם מנכסי האבות אנחנו מתחילים להתנתק, אבל אנחנו עדיין הולכים בעיניים פקוחות למלחמה הבאה. הבטחותיו המופרכות של אהוד ברק (תבחרו בי כי רק אתי יהיה לכם טוב בכל הרע הזה) מצטרפות לידיעות המודיעיניות המטופטפות לנו במינון הולך וגובר על הכנה למלחמה משני צדי הגבול בגולן. את אף אחד זה לא מפתיע, ואף אחד לא באמת נחרד מהאפשרות שההבטחות האלה גם יתגשמו.

עוד מעט יהיה לכם רע מאד
ומלה שלי זו מלה
ואם אני אומר שיהיה רע מאד,
אז תהיו בטוחים שיהיה רע מאד,
ואולי אף גרוע מרע.

ללא שמץ תקוה תמשיכו לחיות
ומלה שלי זו מלה
ואם אני אומר שתמשיכו לחיות,
אז כמה באמת ימשיכו לחיות,
אך אל תשאלו בשביל מה.


נכתב על ידי , 9/6/2007 16:17   בקטגוריות מאיר אריאל, חנוך לוין, מלחמה, פוליטיקה, מפלגת העבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ס. אורי ב-10/6/2007 00:13



Avatarכינוי: 

בן: 49

תמונה




25,267
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לס. אורי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ס. אורי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)