|
אורי סבח והסוכנויות עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה |
| 8/2007
אני מצטרף לקרקס ויוצא לחופשה (חלק א' ובו יסופר על אהבה, שמש ועסקי הלב) למרות שאני כותב באיחור לא אופנתי של יותר מחצי שבוע, הגיעה העת לפרט את עלילות יום שלישי שעבר, שבמהלכו עשיתי את צעדי הראשונים בקרקס כליצן משתומם / מתקומם, וצפיתי בהופעה מוצלחת מאוד של שלום גד ב"סינדרום" ירושלים.
נתחיל בסוף, כי הבטחתי פירוט על ההופעה. היה טוב. היה משובח. הסינדרום הוא מקום שמשמח תמיד לחזור אליו, וירושלים היא עיר נפלאה לחזור ולבקר בה (אני כבר לא
בטוח שזו עיר נפלאה לגור בה). אחי תפס מקום בשורה הראשונה, ומי שמכיר את
הסינדרום יודע שמדובר במרחק של פחות ממטר מהלהקה. על הבאס של שלום גד היו
מסומנים 13 קווים בטבלת הייאוש המאולתרת שלו (כרגיל שכחתי מצלמה, אז אין
תמונות), אבל הוא לא נראה מיואש. מפוכח אולי.
עשיתי מה שהלב שלי רוצה, ונפלתי בגדול ("הלב", שיר מהאלבום החדש שייצא בקרוב).
אני התחברתי דווקא ל:
איפה שהשמש, שמה ניסע עוד פעם ("הכריש", מתוך "אהבה"). ביום רביעי אני נוסע לחופשה האחד-וחצי-שנתית שלי בים המלח, ומסע בעקבות השמש נראה לי כמו מוטיב מוצלח במיוחד.
תוך כדי ההופעה הקפדתי לרשום את כל הליין-אפ, אבל בסיום הצלחתי לשים את ידי על הדפים המקוריים, אז הנה הם מונחים לפניכם (צילום שלהם מונח. הדפים מונחים על השולחן שלי, כולל כתמי הבירה):
שלום גד מתארח על השמיכה של אמיתי
הקווים מתארים את ההפסקות בין השירים, להחלפת גיטרה, להזמנת בירות (וקולה למתופף) מהבאר וסתם לכחכוחי גרון.
עד כאן הפרק הראשון בעלילותי בקרקס. הישארו איתנו כדי לקרוא את שאר עלילות המשנה (סקס, סמים ורוקנרול כבר עשינו, בפרקים הבאים: מוצצים, כדורי ג'אגלינג וסחיטת חיוכים מעוללים).
| |
| |