מתוך מאמרו של חנוך מרמרי, "פתאום שמענו בום", בגיליון האחרון (תרתי-משמע) של העין השביעית, על ערכי TheMarker:
גם אם ביום מן הימים ישתנה או ייעלם, יישארו ערכי "דה מרקר" מוטמעים בתרבות העיתונאית ויתגלגלו לפלטפורמות עיתונאיות אחרות... הנה, הכסף הופך מדד עליון להצלחה אישית או ארגונית. במוצהר וללא עכבות יצאו מן השימוש ערכי הסולידריות החברתית, הקהילתית, ערכי תיקון העולם; במקומם מוגשת תפיסת עולם צוננת, תכליתית, ממוקדת "אני": אני, כלומר אתה, במרכז ואין מלבדך. עשה לביתך, טפח ופנק את עצמך, שפר את ביצועיך, חֲלום על עוד!
מתוך מאמרו של גדי להב, סמנכ"ל תוכן אינטרנט של קבוצת הארץ-TheMarker, על תוכנית ה"מציאות" הישרדות: תגיד לי אחי, עוד לא הבנת? אין שבט. אין קבוצה. השיקול היחיד שצריך להנחות אותך זה מה יגרום לך להישאר אחרון. חתירה בלתי מתפשרת אל המטרה. כל אחד לעצמו, כי בסופו של דבר – רק אחד שורד. זה המשחק ואין בלתו.