לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

אורי סבח והסוכנויות


עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הפרדוקסים הקטנים שמרכיבים את חיינו (או: הדיסוננס הקוגניטיבי של החשב הכללי)


החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, "נדהם לגלות" שישנה הפרה בוטה של החוק בתחום השמירה על זכויות העובדים הבלתי מיומנים - עובדי הניקיון והאבטחה, המגיעים בעיקר מאוכלוסיות חלשות. הוא גם יודע מה הסיבה, או לפחות איך השתלשלו הדברים:

"אנחנו תמיד הולכים בכיוון של הפרטה, משום שהמגזר הפרטי יודע לעשות דברים טוב יותר מאשר המגזר הממשלתי. לכן הפרטנו חברות והפרטנו שירותים במסגרת של מיקור חוץ, אבל משהו השתבש"
.

הבה ננסה לתאר את דבריו של מר אורן באופן סכמטי:
A: ידוע שהמגזר הפרטי יודע לעשות דברים טוב יותר מאשר המגזר הממשלתי
B: הממשלה הפריטה חברות ושירותים
C: משהו השתבש - זכויות העובדים הופרו באופן בוטה

A הוביל ל-B שהוביל ל-C.

עד כאן ניתוחו של מר אורן. אפשר היה לעצור כאן ולהסתפק בזה, שהרי זכויות העובדים החלשים לא אמורות באמת להזיז לנו בתור משלמי מסים, צרכנים נבונים, חשבים מחושבים שכמונו.
אבל מר אורן סובל מתופעה המוכרת בשם "דיסוננס קוגניטיבי": הוא יודע שלא יאה להפר "באופן בוטה" זכויות עובדים. הוא יודע שזה קשור איכשהו ל-B (הממשלה הפריטה חברות ושירותים), וה-B הזה קשור איכשהו אליו. לכן הוא לא יכול לעצור כאן ולהסתפק בזה.

אם הייתם שואלים אותי, בתור לוגיקן מתחיל, הייתי מנסה לבדוק את הקשר הרעוע בין כל האותיות הלועזיות האלה. שכן אם C הוא דבר משובש קמעה, ואם C נבע מ-B, שנבע מהנחת ה-A, אולי כדאי לבדוק את הנחת היסוד? יכול להיות שהמגזר הפרטי לא יודע לעשות את כל הדברים טוב יותר מאשר המגזר הממשלתי? ואולי כדאי להעלות תהייה בנוגע לקשר הבלתי ניתן לניתוק שבין A ל-B? אולי, למשל (ואני מציע פה אפשרות תיאורטית בלבד, היפו-תיזה שאינה מבוססת על מספרים; ככזאת היא כמובן חסרת ערך לחלוטין. ובכל זאת - היפו-תיזה), אולי יש כמה חברות ושירותים שלא כדאי להפריט?

אבל שוקי אורן, מתוקף היותו חשב כללי של משרד האוצר של מדינת ישראל, לא יכול להעלות את השאלות האלה. במשרד האוצר A ו-B הן אקסיומות שלא ניתן לערער עליהן. אז מה עושים כשיש מצד אחד אקסיומות בלתי מעורערות, ומצד שני תוצאות שאנחנו "נדהמים לגלות"? מעדכנים את אופן ההתייחסות שלנו למציאות? מנסים לפשפש בסט הקבוע של החוקים והכללים שלימדו אותנו בחוג לכלכלה?

לא.
מאמצים הצעת חוק שנועדה להגביל את המעסיקים (החברות הפרטיות) ולהקשות עליהם לפגוע בעובדים החלשים. הללויה! נוסיף למשוואה גם את הפתרון.
D: יחוקק חוק שיסביר לאנשים המונעים מתאוות בצע "שזה בסדר להרוויח, אבל לא על חשבון העובדים".

חי נפשי, זה הפתרון של מר שוקי אורן, חשב כללי במשרד האוצר.

ועל כך, לא נותר לי אלא לצטט את לאו דזה:
When the Way is forgotten
Duty and justice appear;
Then knowledge and wisdom are born
Along with hypocrisy
נכתב על ידי , 30/3/2008 13:31   בקטגוריות משרד האוצר, טאו, לחם עבודה, דיסוננס קוגניטיבי  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יעל ב-2/4/2008 16:43
 



Avatarכינוי: 

בן: 49

תמונה




25,267
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לס. אורי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ס. אורי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)