|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 כרטיס חינם ל"מחברת" - רק היום!
במסגרת הפיכת הבלוג ללוח מודעות, אני מחלק כרטיס חינם לסרט "המחברת", הערב ב-19:10 בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר.
מי שמעוניין בכרטיס ייאלץ לפגוש גם אותי, מכיוון שמדובר בכרטיס זוגי.
קווי הטלפון / התגובות / המיילים פתוחים מרגע זה.
| |
ואלס עם באשיר (ישראל, גרמניה, צרפת 2008) בימוי: ארי פולמן
לכו לראות את הסרט הזה. הוא מטלטל וחזק. הוא טוב בעיקר כי הוא לא פוליטי, לא מתעסק בוועדות חקירה, לא מדיח שרי ביטחון תאבי דם (בסטייק שלהם) ולא מגיש את המסקנות שלו חתומות. הוא עוסק באישי, בטראומות של החייל-הילד-הלא-גיבור, בהדחקה, ובעיקר בתהליך שבו הזיכרון נשכח כל פעם מחדש, ואז שב ומופיע.
עיתוני סוף השבוע היו מלאים בראיונות (פולמן בסופשבוע של מעריב, המאייר פולונסקי, שעשה עבודה מדהימה, במוסף הארץ). אין לי הרבה מה להוסיף - אז הנה הטריילר, מאתר traileraddict.com
| |
זה ייגמר בדם (ארה"ב 2007) בימוי: פול תומס אנדרסון
זהירות - ספוילר (ספוילרצ'יק, למען האמת)!!
בשנת אחת לבלשאצר מלך בבל
חזון בחלום ראה דניאל
ותעלינה ארבע חיות גדולות מהים
וכל חיה מסמלת מלכות בעולם
(חית הברזל, מאת מאיר אריאל)
מה ההבדל בין נביא אמת לנביא שקר? דניאל פליינוויו (שאותו מגלם דניאל דיי לואיס) חושב שהוא "ההתגלות השלישית". ב"זה ייגמר בדם" הוא מסיים בדם את יחסיו עם חוזה/הוזה אחר, איליי סאנדיי מ"כנסיית ההתגלות השלישית", שבטוח שישו מדבר אליו בלילה ומוסר לו הוראות הפעלה לגירוש שדים, רוחות ומחלות. איליי (אלי בעברית) מדבר על התגלות אלוהית, אבל דניאל לא מתעניין באלוהים או בכנסייה. הוא ארצי הרבה יותר – מתעסק בחומר שנמצא מתחת לקרקע.
ההבדל בין נביא אמת לנביא שקר לא קשור לאישיותם אלא לנבואותיהם. נבואותיו של נביא האמת מתגשמות, בניגוד לאלה של נביא השקר. זה כל ההבדל. פליינוויו ידע לפני כולם מה יהיה ערכו של הנפט ורכש בארות נפט במחיר מגוחך. היום, כשחבית נפט עולה 110 דולר, ברור מדוע בעימות בין איש הנפט לבין איש האלוהים גבר החומר על הרוח.
"זה ייגמר בדם" הוא סרט מופתי. לדעתי הוא טוב הרבה יותר מ"ארץ קשוחה" של האחים כהן, שנראה קליל לעומת הסאגה התנ"כית שבה עסקינן (טוב, לא קליל. ב"ארץ קשוחה" יש לדעתי יותר גופות. אז נגיד רק ש"ארץ קשוחה" פחות כבד). קראתי את הביקורות והדיונים על "זה ייגמר בדם" אצל יאיר רוה, בעין הדג, וגם באתר המילק-שייק-אי המצוין שנקרא על שם קטע ממונולוג הסיום של דיי לואיס. אין לי הרבה מה להוסיף על המשמעויות התנ"כיות, הפוליטיות, החברתיות, הפסיכולוגיות והאמנותיות של הסרט (לכו לראות!!).
זמן = כסף = זהב = נפט = אנרגיה = מסה
אתם יודעים - Money, so they say, is the root of all evil today. אבל אם זמן זה כסף, וכסף זה זהב, וזהב זה נפט, ונפט זה אנרגיה, ואנרגיה זה מסה - קיבלנו בעצם שזמן זה מסה. לא יודע מה יצא מזה ומה מקדמי החיכוך, אני רק מעלה רעיונות.
מה שבאמת מעניין זו השאלה מי הם נביאי השקר של ימינו אלה, ובעיקר מי הם נביאי האמת? המאה ה-20 היתה המאה של הנפט, הכסף והחומר. מה יהיו האלילים של המאה ה-21? מידע? קשרים? קישורים? אוויר נקי? מים לא מזוהמים? אולי כלום? (כריס אנדרסון, למשל, חושב שחינם זה היקר החדש, משהו בסגנון Less is More).
בכל מקרה, גם כשייגמר הנפט ובני האדם ימשיכו לריב על כלום (או על מהו מנוע החיפוש המושלם), נראה לי שהסוף יישאר דומה - זה עלול להיגמר בדם.
חית המתכת חית הברזל
לכל מקום יגיעו יונקותיה
שלטון המתכת מלכות הברזל
בני אדם טיפות של דם בקסקסיה
| |
שמש (2007) במאי: דני בויל
אין לי הרבה מה לכתוב על הסרט הזה. לא קורה בו הרבה פרט לתפריט המקובל של סרטי מדע בדיוני רבים: חבורה של בני אדם נשלחת בחללית כדי לבצע משימה שתציל את האנושות. הפעם מדובר בשמש שעומדת להיעלם או להפסיק לחמם את הכדור וצריך "להתניע" אותה מחדש בעזרת פצצה גרעינית. (זה מזכיר את "ארמגדון", אבל "שמש" הוא סרט הרבה יותר טוב).
כל אחד מחברי המשימה מייצג כמובן אספקט אחר של האנושות: שתי נשים (המגלות חמלה), חמישה גברים (שרבים אחד עם השני על זמן מחשב), אחד ממוצא סיני, אחת יפנית, כולם מדברים אנגלית כמובן. הפיסיקאי חושב יותר מדי, הביולוגית מודאגת מכמות החמצן, המפקד רוצה רק לבצע את המשימה.
 אהבתי בעיקר את הצילומים האיטיים, את הפסקול, את התחושה של הנסיעה בחלל, הריחוף בזמן. אהבתי גם את רעיון ההתמכרות לאור השמש המסנוור והשורף, שגורמת לחלק מחברי המשימה לתהות על מהותה ועל מקומם. הזכיר לי רביצות באמבטיות שמש בים המלח
אם כבר להשוות את "שמש" לסרטים אחרים, אפשר להשתמש ב"אודיסיאה בחלל 2001" של קובריק. סוף הסרט קצת "נמרח" בסצינות שמזכירות מדי את "הנוסע השמיני", אבל לסיכום - סרט מעניין.
עוד משהו: יס פלנט בקניון איילון הוא מקום מצוין לצפות בסרטי מדע בדיוני, ושאר סרטים שדורשים מסך גדול, ומערכת סאונד טובה. הכיסאות הפכו לכורסאות נוחות, יש המון מקום לרגליים ויש תמורה למחיר הכרטיס (בקיצור - לא את הכל צריך להוריד באינטרנט).
| |
חיים של אחרים (גרמניה 2006), במאי: פלוריאן הנקל פון דונרסמארק
"חיים של אחרים", הוא סרט מצוין, שמספר על החיים בגרמניה המזרחית בשנות השמונים, לפני שנפלה החומה. זה סרט על הפחד מה"שטאזי", על המדינה שמנסה לשלוט על מחשבות הנתינים, על החיים בדיקטטורה. על 1984 (השנה שבה מתרחשת עיקר עלילת הסרט). כל הדברים שצריך לדעת עליהם כשהם מתרחשים במקומות אחרים, ועדיף שלא לדעת כשהם מתרחשים ליד הבית (אם אתם רוצים לישון בשקט).
מה שהפתיע אותי היה הדמיון הרב בין אחד הגיבורים - ויסלר, איש ה"שטאזי", לראש ממשלתנו, מר אהוד אולמרט. תגידו מה שתגידו, ניתוח הרמת העפעפיים של אולמרט היה באמת חשוד.
| |
דפים:
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: