|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הצביעו חומוס - זה טוב לבריאות!
אם אתם מתבלטים מה כדאי לאכול, לשמוע, למי להצביע - הנה שתי המלצות נחמדות בחסות הרשת:
למי שאוהב לנגב חומוס - דרור בורשטיין מסביר את תפריטי ההצבעה של המפלגות.
ודני אמיר מקווה שה-4:0 של הפועל ת"א על בית"ר מרמז משהו על תוצאות הבחירות. אוי, כמה הייתי רוצה להאמין שהוא צודק. למרות שאני גם קצת אוהד של בית"ר. אין מה לעשות, הייתי 8 שנים בירושלים וזה לא יורד בקלות. אם בא לכם לשמוע מוזיקה טובה - תקפצו לשמוע את השירים שלו במייספייס. קצת נאיביות לא הרגה עדיין אף אחד. אני אהבתי את העבדים האבודים, בתור אחד שכותב על הרבה כאלה (ועלול להפוך להיות אחד מהם, בלי לשים לב).
שיהיה לכם גשם של ווים.
| |
מסקנות אישיות
אני מכור.
אתמול ביזבזתי שעתיים בגלישה לבלוגים וצפייה ביו-טיובים מופרכים, כמו זה:
(זה בחסות המזבלה)
בעוד אני משוטט בין צינורות הרשת, מרגיש קצת כמו עכבר שנהנה להשתתף בניסוי, חשבתי לעצמי כמה טוב שיש צינורות כאלה, שבהן זורמות תמונות, תנועות, בדיחות, דברים מעניינים, בעיקר תוכן שלא נגמר.
לא יודע מה אתכם, אבל העיתון של אתמול נראה כל כך משעמם לעומת הדיונים ברשת.
אז תחיו טוב!
(וזה בחסות הקולקטיב)
וכן, יש גם מסקנות אישיות, תהליכים המתבשלים וייצאו אל הפועל בשבוע הקרוב, אני מקווה.
| |
שרשרת הערות לא קשורות, כולל קישורים
בשיחה עם חברים ישנים (חברים מזמן מזמן, שלא ראיתי הרבה זמן) אמרה מישהי שאנשים לא משתנים. מי שהיה טוב נשאר טוב, מי שהיה מעצבן נשאר מעצבן. גישה מהותנית ביותר.
אבל בעולם שבו כל החיים שלך בפייסבוק, יכול להיות שאפשר לעבור שדרוג רק בזכות מעבר מגירסת Beta לגירסת Release, לא? עוד מעט אף אחד לא יתעניין בי, אלא בפרופיל המשתמש שלי.
מקורות ביטחוניים ל"הארץ": הפעילות של צה"ל ברצועה בחודשיים האחרונים מוכיחה את עצמה ונהרגו בה קרוב למאה פלשתינאים חמושים.
שכחתי כבר כמה-כמה.
יום שישי אחרי הצהריים - שומעים חיפושיות ב-88FM
פעם, לפני שנים רבות, בארץ אחרת, במקום אחר, נהגתי לעקוב באופן שוטף אחר עדכוני השרת העיוור. מוסיקה, אתם יודעים - Music is the BEST. מאז התקלקלתי, והיום אני מסדר אותיות של טקסטים "אקטואליים", שלא משתנים מיום ליום (תזכירו לי כמה-כמה, באמת). משנה רווחים, מוסיף פסיקים, מזיז חריצים שחורים על מסכים לבנים, עושה קופי-פייסט, גזור-הדבק, מרווח אחיד. אבל איפה המוסיקה?
הזאפה הזה נראה ממש כמו בוראט
במהלך זפזופי האינטרנט הגעתי לעונג שבת של גיאחה. וואו! איך שכחתי את רשימות הלינקים המסועפות האלה?! ומה אני אעשה עם כל הגליונות הקודמים שלא קראתי?
ואיך שוב הצטברו 969 קטעים לקריאה ב-Google Reader?
שבת שלום!
| |
והמח רץ
עובד כמו חמור, למזוזה אני עבד, והמח רץ.
מנפלאות הפייסבוק: אנשים שלא פגשתי בערך 11 שנים גילו אותי בביצה האינטרנטית וכך מצאתי את עצמי הערב בהופעה של "דנה נמה" - להקה שבה חברים עמיאל (שאקל ביותר) שפירא, ד' דותן (פעם קראו לו אורי, אבל הוא התחפש לסוכן מוסד), מתופף מוכשר העונה לשם כפיר, ובסיסט בשם בנימין.
עמיאל וד' שירתו איתי בשירותי הביטחון לפני שנות חצי-דור. ובינתיים כל אחד נסע, ברח, חזר, השתנה, השתגע, השתקם, השתדרג ונחת בחזרה (כמעט) לאותו מקום. ד' עדיין על הקלידים, עמיאל עדיין על הגיטרה. הביצוע שלהם לקלאסיקה של זוהר מומלץ ביותר.
וגם פינגווינים הוא שיר מעולה.
יום יום אני תולש מהלוח דף
| |
 אני מצטרף לקרקס ויוצא לחופשה (חלק א' ובו יסופר על אהבה, שמש ועסקי הלב)
למרות שאני כותב באיחור לא אופנתי של יותר מחצי שבוע, הגיעה העת לפרט את עלילות יום שלישי שעבר, שבמהלכו עשיתי את צעדי הראשונים בקרקס כליצן משתומם / מתקומם, וצפיתי בהופעה מוצלחת מאוד של שלום גד ב"סינדרום" ירושלים.
נתחיל בסוף, כי הבטחתי פירוט על ההופעה. היה טוב. היה משובח. הסינדרום הוא מקום שמשמח תמיד לחזור אליו, וירושלים היא עיר נפלאה לחזור ולבקר בה (אני כבר לא
בטוח שזו עיר נפלאה לגור בה). אחי תפס מקום בשורה הראשונה, ומי שמכיר את
הסינדרום יודע שמדובר במרחק של פחות ממטר מהלהקה. על הבאס של שלום גד היו
מסומנים 13 קווים בטבלת הייאוש המאולתרת שלו (כרגיל שכחתי מצלמה, אז אין
תמונות), אבל הוא לא נראה מיואש. מפוכח אולי.
עשיתי מה שהלב שלי רוצה, ונפלתי בגדול ("הלב", שיר מהאלבום החדש שייצא בקרוב).
אני התחברתי דווקא ל:
איפה שהשמש, שמה ניסע עוד פעם ("הכריש", מתוך "אהבה"). ביום רביעי אני נוסע לחופשה האחד-וחצי-שנתית שלי בים המלח, ומסע בעקבות השמש נראה לי כמו מוטיב מוצלח במיוחד.
תוך כדי ההופעה הקפדתי לרשום את כל הליין-אפ, אבל בסיום הצלחתי לשים את ידי על הדפים המקוריים, אז הנה הם מונחים לפניכם (צילום שלהם מונח. הדפים מונחים על השולחן שלי, כולל כתמי הבירה):
שלום גד מתארח על השמיכה של אמיתי
הקווים מתארים את ההפסקות בין השירים, להחלפת גיטרה, להזמנת בירות (וקולה למתופף) מהבאר וסתם לכחכוחי גרון.
עד כאן הפרק הראשון בעלילותי בקרקס. הישארו איתנו כדי לקרוא את שאר עלילות המשנה (סקס, סמים ורוקנרול כבר עשינו, בפרקים הבאים: מוצצים, כדורי ג'אגלינג וסחיטת חיוכים מעוללים).
| |
דפים:
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: