אורי סבח והסוכנויות

אתמול (שבת) עשיתי משמרת נוספת לבדי. היה שקט מאוד, בשונה מהמשמרת בסוף השבוע שעבר. אבל גם הפעם יצאתי עם תחושת מועקה מהדברים ש"עשיתי" בעבודה. הפעם זו היתה התמונה הפותחת של האתר שעלתה בשעות הבוקר.

כתבת השער של המוסף האחרון ממשיכה קו מסוים שמשתלט על המוסף. הפעם הלך אלון הדר להשתכשך בביצת בני האלפיון העליון. הבעיה העיקרית של הכתבה טמונה לדעתי בכך שהיא מתארת מצב מעיק, בלי להציע ביקורת עליו. ואולי הגועל שהרגשתי מעיד בסך הכל שהכתבה היתה מוצלחת?

ביום רביעי האחרון שודרה סוף סוף בערוץ 1 הדרמה החשובה מאוד "שביתה", על הצד השני של האלפיון העליון - העובדים במפעלים המופרטים שלא מצליחים אפילו להתארגן כדי להקים ועד (בחיפה כימיקלים). באופן לא כל כך מפתיע לעיתון לאנשים חושבים (ששואפים להיות באלפיון העליון ולא מאוגדים בוועד עובדים "אנאכרוניסטי"), הסרט לא זכה להתייחסות בביקורת הטלוויזיה שהתפרסמה למחרת. מה שקצת יותר מפתיע היא העובדה שכותבת הביקורת היא ארנה קזין, הידועה במלחמתה למען קפה צודק וזכויות עובדים. נו שוין, העיקר שיש שתי שחורדיניות על השער של המוסף (ובתמונת דף הבית שעבדכם זכה להעלות לאתר).

טוב, כדי שאני לא אהפוך לבלוג הפנים-עיתונאי של יאיר ויואב אני אעצור כאן.

הערת אגב אגבית ביותר:

אתמול בתל אביב, אחרי המשמרת, נפגשתי עם חבר מהצבא, ובעוד אנחנו צועדים ברחוב אבן גבירול פסע לו לעברנו טל, המורה האגדי לערבית מימי הקורס המודיעיני הסודי ביותר שבו השתתפנו. הוא נראה בדיוק כמו שהיה לפני עשר שנים, חוץ מזה שצבע הבז' של עור גופו הפך להיות בז'י עוד יותר. נדמה לי שגם המשקפיים לא נשארו על האף, אולי הפכו לעדשות, אולי הוסרו בניתוח לייזר. גרומי, דקיק ומפוזר שיער הוא צעד לו בפיזור איברים, ואנחנו לא מצאנו את המלים לפנות אליו.

פתאום שכחתי את כל התא מרבוטות, מא אל-תעג'וביות, והמבנים המטורפים של יחסה שניה שעליהם בזבזנו שעות יקרות מחיינו. משפטים שאפשר לתרגם אותם לעברית בתור: עומר גדול מזיד חוכמתא, כלומר עומר גדול יותר מזיד מבחינת החוכמה, כלומר חכם יותר ממנו. כל השורשים המטורפים של מילון אילון-שנער שהתרגום שלהם לעברית משאיר אותך פעור פה: תקע קיסם בעין חברו, קבר את בתו בעודה בחיים (ו.א.ד בבניין 2, אם אני לא טועה). יש שורשים כאלה!

לחשוב על זה שבסוף הקורס הייתי בטוח שאני אמשיך ללמוד ערבית אחרי הצבא / תוך כדי הצבא ואהיה רב סרן בשירותי המודיעין, או איזה ראש מחלקה בשב"כ... מוזר לאן שהחיים לוקחים אותך.