|
קטעים בקטגוריה: TheMarker.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
זאת התרבות היום, טמבל!
מתוך מאמרו של חנוך מרמרי, "פתאום שמענו בום", בגיליון האחרון (תרתי-משמע) של העין השביעית, על ערכי TheMarker:
גם אם ביום מן הימים ישתנה או ייעלם, יישארו ערכי "דה מרקר" מוטמעים בתרבות העיתונאית ויתגלגלו לפלטפורמות עיתונאיות אחרות... הנה, הכסף הופך מדד עליון להצלחה אישית או ארגונית. במוצהר וללא עכבות יצאו מן השימוש ערכי הסולידריות החברתית, הקהילתית, ערכי תיקון העולם; במקומם מוגשת תפיסת עולם צוננת, תכליתית, ממוקדת "אני": אני, כלומר אתה, במרכז ואין מלבדך. עשה לביתך, טפח ופנק את עצמך, שפר את ביצועיך, חֲלום על עוד!
מתוך מאמרו של גדי להב, סמנכ"ל תוכן אינטרנט של קבוצת הארץ-TheMarker, על תוכנית ה"מציאות" הישרדות: תגיד לי אחי, עוד לא הבנת? אין שבט. אין קבוצה. השיקול היחיד שצריך להנחות אותך זה מה יגרום לך להישאר אחרון. חתירה בלתי מתפשרת אל המטרה. כל אחד לעצמו, כי בסופו של דבר – רק אחד שורד. זה המשחק ואין בלתו.
| |
בלוג עובדי "הארץ" עלה לאוויר (וגם: האם מנהלי "הארץ" קוראים את TheMarker?)
כתובת הבלוג היא: israblog.co.il/haaretz
מופיעים בו מכתבים והודעות של הוועד לעובדים, התכתבויות בין הוועד להנהלה, ומובטחים עדכונים שוטפים.
בעקבות קריאת אחד ממכתביו של מנכ"ל "הארץ", יוסי ורשבסקי, נזכרתי בכתבה שפורסמה אתמול ב-TheMarker ועסקה בהתאגדויות של עובדים ובדרך הנכונה מצד ההנהלה לטפל בהן. להלן שתי הפסקאות האחרונות בכתבה:
איך בכל זאת יכול המעסיק להביא לכך שעובדיו לא יתאגדו?
פורת:
"ככל שהמעסיק ישכיל ליצור תנאי עבודה הוגנים, שהם מינימום מה שקבוע בחוקי
המגן ואפילו יותר מזה, וידאג להתייחס אליהם כבני אדם ולספק סביבת עבודה
ראויה, ויאפשר פתיחות בכל הקשור ליכולת של עובד לבוא בדין ודברים לגבי
תנאי העסקתו, לא יהיה לעובדים צורך להקים ועד עובדים. זה בידיים שלו".
ומה יעשה מעסיק שעובדיו מתחילים להתאגד והוא אינו מעוניין בכך?
"אני
ממליצה לו לא להתנגד ולא לנסות למנוע את זה, כי זה לא ישרת את המטרות שלו.
זה רק יכול להוביל אותו להליכים משפטיים ולצווי מניעה. אם וכאשר קמה
התארגנות כזו אני מציעה למעסיק או לעמוד מהצד ולראות מה יתפתח מזה, או
לנסות לברר מה מטרת ההתארגנות, ואם הוא יבין את המטרה יכול להיות שיוכל
למנוע אותה, על ידי מתן פתרונות הולמים לבעיות שמעלים העובדים, שימנעו את
הצורך בהתארגנות. להתנגד זה הדבר הכי לא נכון מבחינתו".
מדי פעם מתפרסמות ב-TheMarker עצות למנהלים. אתם יודעים, דברים מן הסוג: "עזוב אסטרטגיה - לך על המקריות", או "מנהל אמיתי יודע כיצד לנהל משא ומתן", ועוד נושאים. מדי פעם אני תוהה: האם מנהלי קבוצת הארץ-TheMarker קוראים את התוצר שלהם?
| |
 מנותח נולד - ריאליטי העתיד של משרד האוצר
לפני שבוע סערו הרוחות בעקבות תוכנית ריאליטי בהולנד, שבה חולה סופנית הייתה אמורה לבחור למי מבין שלושה "מתמודדים" לתרום את כלייתה, לאחר מותה. בסוף התברר שכל העניין היה מתיחה של תחנת הטלוויזיה כדי לעודד תרומת איברים.
אתמול פירסם רן רזניק ב-The Marker שמשרד האוצר הישראלי מתכוון לעודד תחרות דומה, אבל אף אחד לא הזדעזע. לפי הדיווח, שהוצנע באמצע ידיעה, משרד האוצר מתכוון לתבוע "לבטל את ועדת סל התרופות במשרד הבריאות. במקום זאת כל קופה תחליט בעצמה על התרופות החדשות שייכנסו לסל שירותי הבריאות הבסיסי, וזאת במסגרת
תקציב עדכון הסל שעליו אמורה להחליט הממשלה. בכך תיפתח, לדעת האוצר, תחרות
בין הקופות על הסל הבסיסי".
מה בעצם ההבדל בין הצעת אנשי האוצר למתיחת הטלוויזיה ההולנדית? הרעיון דומה - תחרות היא תמיד טובה, מי שזוכה במקום הראשון (ואולי גם בשני) מוצלח יותר משאר המתחרים, וככל שיש יותר מצביעי SMS או לקוחות שעל כיסם יתחרו נותני השירות (קופות חולים, למשל) כך "חוק המספרים הגדולים" יגרום שתוצאת התחרות תהיה מדויקת יותר. חיי אדם הם רק כסף (או רייטינג, שגם אותו אנחנו כבר יודעים לתרגם לכסף), ובכסף צריך לשחק בצורה הטובה ביותר - להאכיל בעזרתו את מולך "השוק החופשי".
אז מה מציעים באוצר? נוציא את ההחלטה על התרופות מידי המומחים של משרד הבריאות. הבזבזנים האלה בשירות הציבורי - צריך להיפטר מהם, הם הרי ה"שמנים" שמפריעים למשק "הרזה" שלנו לצמוח. נעביר את היכולת להחליט מי ימות ומי יחיה לידי הציבור, לידי "השוק החופשי" וככה יבחרו לקוחות קופות החולים האם הם מעדיפים לגסוס מסרטן, או לחטוף שבץ.
יותר מזה - ככה אי אפשר יהיה לבוא בטענות על תרופות שיישארו מחוץ לסל. הרי אתם (הציבור) החלטתם להצטרף לקופת החולים שהבטיחה לממן ניתוחים פלסטיים בלי הגבלה ולא שמתם לב שבסעיף 324ה. נקבע שלאנשים מעל לגיל 79 יש מכסת תרופות חודשית על סך של עשירית משכר המינימום. גם אם ביטוחים כאלה לא יצוצו בשוק הבריאות שעליו חולמים באוצר, קשה לי להבין איך מצפים ממני להכריע על טיבן של תרופות חדשות. אני אמור עכשיו לקרוא סקירות בכתבי עת לרוקחות כדי להתעדכן בחידושים האחרונים?
ולמה לעצור בנושא בריאות? אולי נעודד פתיחת בתי ספר פרטיים שיתחרו על נושאי הלימוד? (אופס, שכחתי, את זה כבר יש לנו). ואולי נעשה שאלון SMS על ההשקעה הביטחונית הבאה? שלחו 1 לצוללת גרעינית; 2 ללווין ריגול משוכלל; 3 לגדר הפרדה סביב מתחם הבורסה בתל אביב, להגנה מפני הברברים; 4 לחפירת חפיר מים מסביב לרצועת עזה; 5 להפצצה באיראן; 6 להפצצה בעיראק; 7 להפצצה בלבנון; 8 להפצצה בעזה, איראן, עיראק, לבנון וג'נין; 9 לכל האפשרויות.
הצעת האוצר נראית לי מעוותת עד כדי כך שאני מתקשה לקבוע אם מדובר במתיחה, ב"עז" שהוכנסה למשא ומתן כדי שאפשר יהיה לוותר עליה, או בהמשך הקו שגורס שצריך להפריט את כל השירותים ל"חלשים": את בתי הכלא (קראו על ההבטחה לעומת הבעייתיות), את שירות התעסוקה ואת בתי האבות והמוסדות למוגבלים. תסמכו על פקידי האוצר וקציני הצבא שבכסף שמושקע בשירותים ל"עשירים" אף אחד לא יפגע.
| |
סערה בכוס הקפה - על אביב, שחרור וחופש מהצנזורה
לצביקה בשור מחקו את המשתמש בקפה דה מארקר, כי התמונה שצירף לא עמדה בקריטריונים הקשוחים שנקבעו. האמת היא שרציתי לכתוב על הדברים שמעצבנים אותי בפינת הקפה החדשה, אבל איתמר זהר הקדים אותי וכתב על הטעם המר שמתלווה לקופייה, כך שאין טעם לחזור על הדברים.
למען הגילוי הנאות - אני כן פתחתי שולחן מצומצם בבית הקפה הזה, שמיועד בעיקר לקרוא את הכתוב אצל אחרים ולשמור על זכותי להגיב (למרות שטרם השתמשתי בה). אולי אני צריך לסגור אותו עכשיו, כמו שעשה חנן כהן. אולי צריך להצטרף לקמפיין של אינדיגו.
אבל בעצם, האמת היא שכמו שדוב הפנדה נוהג לומר: זה הכל כסף והגיע הזמן שנבין את זה. הסיבות לדרישות הקשוחות של מנהלי הקפה הן "עסקיות טהורות", כפי שהם מציינים בעצמם:
בניגוד לאתרים אחרים - כאן מדובר ברשת חברתית עסקית רצינית. זיכרו:
אתם נמצאים באתר שעשוי לסייע לכם ביצירת קשרי עבודה וקשרים עסקיים,
ובמיתוג וקידום שמכם המקצועי בענף שבו אתם עובדים. הטענת תמונה מוסיפה
נופך של אמינות לפרופיל המקצועי שלכם ולכרטיסכם האישי.
כן, האדונים החדשים הם "קשרי עבודה וקשרים עסקיים", ו"מיתוג", אחיהם של "הצלחה כלכלית", ו"לגעת בעושר". אולי לרגל האביב וחג החרות שנכנס זה עתה, צריך לנסות ולהשתחרר מהכבלים שמחברים אותנו למקומות כאלה? מי שרוצה לכתוב ברשת חברתית עסקית ורצינית ימשיך לכתוב בקפה. מי שרוצה תוכן גולשים חופשי ורענן יחפש פלטפורמה אחרת.
עדכון (4/4/07 16:54):
בשור חזר לקפה, אבל בלי תמונה. איתי נאור כתב סיכום ממצה של הנושא (שעיקרו: ככה לא מתנהגים למשתמשים. אפשר לכוונן, להמליץ ולהמריץ אבל לא לחסום/להעיף "ילדים רעים". תנו לקהילה לעשות את שלה).
במהלך השיטוט בקפה גיליתי כמה טוב שיש רובוטים בעולם, שלא מבינים כלום בבני אדם. את הבחור הממושקף שמשמאל, למשל, כולכם מזהים, אבל המערכת הממוחשבת של הקפה כנראה חושבת שקוראים לו שגיא וולקוב.
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: