| |
אורי סבח והסוכנויות
עורך טקסטים ביום, מלהג על תיזות לא גמורות בלילה |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 סערה בכוס קפה (מפלסטיק)
רק שלשום כתבתי על התופעה המוזרה בפינת הקפה בעבודה - יש פינה, יש מכונת קפה, יש תמי-בר, וכוסות לשתייה - אַיִן.
וראה זה פלא - כמה שעות בלבד אחרי שהקטע נכתב הגעתי לעבודה. והנה, לא רק שהופיעו כוסות במתקן אלא שמכונת הקפה שודרגה פלאים. במקום לשתות קפה דלוח המבוסס על טכניקת נס-קפה מיושנת אפשר להתענג עכשיו על אספרסו קצר או ארוך מטכנולוגיית 2.0 חדשנית. אפשר ממש לראות את הפולים יורדים מטה לתוך המכונה, לשמוע אותם נגרסים, ולקבל אספרסו טעים עם קצף (לא טרחתי לטעום את המשקאות ה"נחותים" מזן שוקו, קפוצ'ינו או פרנץ' ונילה, אבל נשמעו טענות מסוימות על טעמה של אבקת החלב. העובדים האלה - אף פעם אי אפשר לרַצות אותם).
כאן המקום להתוודות שבעצם לא אכפת לי בכלל מכוסות, בטח שלא מכוסות פלסטיק. אני שותה את המים הקרים שלי מבקבוק מים מינרליים ישן, שאני עושה לו re-fill מהתמי-בר. את הקפה נהגתי לשתות בספל שהבאתי מהבית (עד שמישהו "הרים" לי אותו). אבל אספרסו טוב הוא בהחלט משהו שיכול לשמח לבב אנוש. במיוחד אם בן האנוש מתחיל את יום העבודה ב-8:00 בבוקר (או ב-7:00, או ב-6:00).
מה המסקנה?
אני לא יודע. יכול להיות שמישהו רצה לצ'פר את העובדים לכבוד 1 במאי (בינינו, הפרולטריון של ימינו מבין יותר בטיב האספרסו שהוא שותה מאשר בזכויותיו הסוציאליות). אולי הגיעו תלונות של עובדים אחרים. אולי נגמר החוזה עם חברת הקפה הקודמת. בכל מקרה, נראה לי שרק בזכות התזמון המופלא הזה, של כתיבת הקטע בלילה לפני שהמכונה הוחלפה מגיע לי התואר: סמנכ"ל תפעול פינות קפה (רשתי).
רק בעיה אחת: עכשיו, כשהמאבק הצודק של כוס קפה פלסטיק לכל עיתונאי הסתיים עוד לפני שהתחיל, לאן אפשר לשאוף עכשיו?
| |
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: