|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הצביעו רונה קינן
מנהיגי "השמאל הציוני" לא הפגינו הערב נגד המלחמה בת"א. הם עדיין מתלבטים אם הם בעדה או נגדה.
מול מאות הלפלפים שהניפו דגלים אדומים במרכז ת"א ("למה לא הפגנתם 8 שנים נגד ירי הקסאמים על שדרות") הפגינו מאות אנשים אחרים שנראו כמו אוהדי מכבי ת"א - עטופים בדגלים, קוראים קריאות בעד ה-מ-ל-ח-מ-ה, רוקדים על הדם ובעיקר מתים לתת לצה"ל לכסח. כמו אוהדי מכבי, ברגע שהקבוצה שלהם תחטוף קצת בהתקפות המתפרצות של היריב, הם ישתתקו. כמו אוהדי מכבי, ברגע שהקבוצה שלהם תרד בפיגור למחצית, הם ידרשו לפטר את המאמן.
(אם לא הבנתם - אני שונא את אוהדי מכבי ואוהב את רונה קינן).
בינתיים, כדי להבין למה מלחמה זה רע ומה טיבם של הגנרלים שמשחקים בלהיות קאובויאים - עשו לעצמכם טובה וצפו ב"מיליון קליעים באוקטובר". הלינק - באדיבות idov.co.il
| |
שרשרת הערות לא קשורות, כולל קישורים
בשיחה עם חברים ישנים (חברים מזמן מזמן, שלא ראיתי הרבה זמן) אמרה מישהי שאנשים לא משתנים. מי שהיה טוב נשאר טוב, מי שהיה מעצבן נשאר מעצבן. גישה מהותנית ביותר.
אבל בעולם שבו כל החיים שלך בפייסבוק, יכול להיות שאפשר לעבור שדרוג רק בזכות מעבר מגירסת Beta לגירסת Release, לא? עוד מעט אף אחד לא יתעניין בי, אלא בפרופיל המשתמש שלי.
מקורות ביטחוניים ל"הארץ": הפעילות של צה"ל ברצועה בחודשיים האחרונים מוכיחה את עצמה ונהרגו בה קרוב למאה פלשתינאים חמושים.
שכחתי כבר כמה-כמה.
יום שישי אחרי הצהריים - שומעים חיפושיות ב-88FM
פעם, לפני שנים רבות, בארץ אחרת, במקום אחר, נהגתי לעקוב באופן שוטף אחר עדכוני השרת העיוור. מוסיקה, אתם יודעים - Music is the BEST. מאז התקלקלתי, והיום אני מסדר אותיות של טקסטים "אקטואליים", שלא משתנים מיום ליום (תזכירו לי כמה-כמה, באמת). משנה רווחים, מוסיף פסיקים, מזיז חריצים שחורים על מסכים לבנים, עושה קופי-פייסט, גזור-הדבק, מרווח אחיד. אבל איפה המוסיקה?
הזאפה הזה נראה ממש כמו בוראט
במהלך זפזופי האינטרנט הגעתי לעונג שבת של גיאחה. וואו! איך שכחתי את רשימות הלינקים המסועפות האלה?! ומה אני אעשה עם כל הגליונות הקודמים שלא קראתי?
ואיך שוב הצטברו 969 קטעים לקריאה ב-Google Reader?
שבת שלום!
| |
 מה הקשר בין הפרוסטטה של אולמרט למצב בעזה?
אין קשר, כמובן.
השאלה הנכונה יותר היא מה היחס בין הפרוסטטה של אולמרט למצב בעזה. או מה היחס מבחינת רמת הסיקור התקשורתי בין הפרוסטטה של אולמרט למצב בעזה. התשובה היא שעל הפרוסטטה של אולמרט פורסמו היום הרבה יותר ידיעות מאשר על מותו של חייל צה"ל ברצועת עזה. על הפלסטינים ההרוגים בכלל לא תשמעו בכותרות (הרי כולם מחבלים. או שלא, מה זה משנה?).
האמת היא שאני מיתמם. לחימה בעזה מתרחשת כל יום. הרוגים פלסטינים הם מזמן non-news. אבל ראש ממשלה עם סרטן בערמונית – יש רק פעם בחיים.
בערב הלכתי לשמוע כמה נשים ואיש מדברים על המצב בשדרות ובעזה. בפאנל עם רוב נשי מובהק דיברו על הנושאים המשעממים, שלא מעניינים את עורכי החדשות - הילדים שסובלים משני צדי הגבול, הטראומות המתמשכות, תחושת היאוש של החיים בלי פתרון. הנושאים האלה לא מעניינים את עורכי החדשות דווקא מכיוון שמדובר במצב מתמשך, ללא שינויים פתאומיים, בלי מסיבות עיתונאים "דרמטיות". תקשורת לא יודעת לעסוק בנושאים מתמשכים, בתהליכים, בגרפים. היא מתעסקת בנקודות על הגרף.
נתן זך כתב ב"שבעה" (ושפי ישי שר יפה ב"אהבה ושנאה". אפשר לשמוע את זה כאן, בחסות "דרך ארץ"): בעסק הזה אין צדיקים, אשמים המדינאים והעיתונאים משני הצדדים. אני שונא להיות אשם. כבר עדיף להיות טועה.
ואז אני צריך לשמוע גם אנשים כמו עמירה הס, או פרופ' קנת מן (מעמותת "גישה") מדברים על המצב בשטחים הכבושים. זה לא עושה לי טוב. האסוציאציה שלי היא תמיד לספרי ההיסטוריה על הכיבוש הצרפתי באלג'יריה. בטבלאות על טבלאות, בפרקים (משעממים) מרוצפים בהערות שוליים, שמפנות לטורים של מספרים ועובדות (משעממות) מתואר בספרים האלה סיפור מדהים על 130 שנה של כיבוש. על הפרטים הקטנים והגדולים שלו - הפקעת האדמות, ההתנחלות, הפגיעה בחברה הנכבשת, הגזענות שמתפתחת באופן טבעי, הדמוקרטיה המתפוררת במדינה הכובשת, ההפיכות הצבאיות שכמעט הצליחו. ובא לי לברוח מכל זה (אולי לפאריס?).
לפחות כשחזרתי ופתחתי את אתר "הארץ" ראיתי שהיועץ המשפטי "אסר לפי שעה לנתק החשמל לעזה". מדינת חוק או לא מדינת חוק? (ותודה לעמותת "גישה" ולאחרים שהגישו עתירה לבג"ץ).
| |
 איזה עולם נפלא!
הבורסה נופלת, אנשים נשארו בלי רכוש ומתבצרים על הגג (איזה מזל שאין לנו הרבה רכוש - אנחנו מתמקדים ב-4,800 הגרם של אמיתי, שגרף המשקל שלו רק עולה ועולה). ראש הממשלה חושב שהציבור מטומטם, גופות מתגלות באופן מסתורי בעיירה בצפון, משפחת סופראנו קפצה לבקר במזרח התיכון. ואני יושב במסעדת "סול", ליד רחוב המסגר, ומקשיב ללואי ארמסטרונג במצב רוח מרומם.
הגעתי לפה בחיפוש אחר מגב אחורי לרנו החביבה שלנו. הבוחן במכון הרישוי החליט שרכב ללא מגב אחורי לא עובר טסט, ובמקום להעיף לו צ'פחה ולשאול אותו "אז למה אין לך כובע?" אני מבזבז שעות בהתרוצציות בין מוסכים. עוד כמה שעות אני אצטרך להתעסק בכותרות המציקות של המציאות. בינתיים הקפה מריר, המיזוג קריר, וחיבור ה-Wi-Fi יציב מתמיד. באמת עולם נפלא.
| |
עוד מסקנות מכנס הבלוגרים?
אין לי עוד הרבה מסקנות. היום הברזתי מהכנס, בגלל סיבות משמחות בעליל (פרטים בקרוב. מאוד). רק רציתי לציין שאתמול הוזכר בכנס הבלוג של השכנים הטובים, המאגד אנשים טובים מרחבי המזרח התיכון ומפינות אחרות על פני הכדור. ממבט מרפרף בהחלט הוא נראה מעניין. עוד תוספת לרשימת המרוססים שלי.
| |
דפים:
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: