|
קטעים בקטגוריה: Internet.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
בלוג חדש, עולם חדש כמו שהבטחתי - בלוג חדש נפתח ושמו בישראל "בוקר טוב איראן" או בלעז - iranoblog.com. השם זמני, העיצוב זמני ולא מושלם, אבל האורחים נחמדים. אז בואו לבקר, יהיה סבבה! הפוסט הראשון (בעצם השני, אבל הראשון לא נחשב) - על הקרינה המובטחת לשווא של אנשי חיזבאללה.
ומה עם הקרקס? אני כמובן אמשיך לבקר גם כאן. החיים ממשיכים בממלכת ישראבלוג.
| |
רוצים מלחמה! עדיין לא ראיתי את כלכליסט, העיתון הכלכלי(סטי) החדש (עוד אחד?!), אבל
התגובות הראשונות על הגליון שיצא הבוקר כבר מתחילות לטפטף לרשת. החדשה הכי
מעניינת בנושא מתחבאת דווקא באמצע הפוסט של ולווט אנדרגראונד
- מסמך "באז ויראלי" של אחת מהמערכות המתחרות נגד העיתון ועובדיו. מדהים.
איזו מערכת זו כבר יכולה להיות? גלובס או דה-מרקר. הניחוש שלי (דה-מרקר)
טוב כמו שלכם.
בכל מקרה, בשביל דברים כאלה יש אינטרנט (ובלוג של
ולווט). אם כבר אינטרנט, אני פונה מכאן בפנייה נרגשת לדבורית-ולווט: עזבי
את הקפה! אי אפשר לקרוא שם את הפוסטים בצורה נורמלית, ה-RSS לא עובד כמו
שצריך וכל תגובה גוזלת 10 דקות רק על פתיחת מסך התגובה. די, נמאס! (ניסיתי
לכתוב תגובה בקפה, אבל מסך התגובה מסרב להיפתח).
| |
do no evil ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו
לא
יודע למה, אבל
חשבתי היום על ה"מוטו"
של גוגל -
do no evil - בהקשר של
אחד הפסוקים היפים יותר בתהלים ובתנ"ך,
תהלים 34,
ט"ו:
"סור מרע ועשה
טוב, בקש
שלום ורדפהו". זה
בדיוק פסוק אחד אחרי:
"נצֹר לשונך מרע,
ושפתיך מִדַּבֵּר
מרמה".
למען
האמת,
וכדי
שנמנע מדבר מרמה,
"do no evil" לא
מופיע בדפים הרשמיים של גוגל.
מה
שמופיע זה "You
can make money without doing evil",
או
"Don't
be evil", שמופיע
גם הוא בהקשר של עשיית ממון,
או
יותר נכון -
תחת
סעיף Investor
Relations.
כפי
שניתן לראות,
בעוד
שמשורר תהלים דיבר על ארבעה דברים בסיסיים
(אך
קשים)
הנדרשים
מכל אדם -
לסור
מרע,
לעשות
טוב,
לבקש
שלום,
ולרדוף
שלום -
הרי
שבמסר הקפיטליסטי של ימינו נותרה הדרישה
הראשונה (והקלה?)
בלבד
-
השתדל
לא לעשות רע.
לצד
הדרישה המינימיליסטית הזו מופיעה גם
הבטחה של שכר,
או
לפחות הבטחה לאי-מניעת
שכר הוגן,
שהרי
אפשר להרוויח כסף גם מבלי לעשות רע.
את
שאר הדברים על הרשע,
מעצמות הרשע,
האינטרנט וגוגל
אפשר ללמוד (כרגיל)
בויקיפדיה.
משם הגעתי גם להסברו
של מנכ"ל
גוגל, אריק
שמידט, לכך
שהחברה החליטה לפני כשנתיים לצנזר את
תוצאות החיפוש בסין. העניין מסתבר פשוט למדי - יש רוע ויש רוע, ויש מדרגות שונות של רוע. לפי התיאולוגיה / תורת האתיקה הגוגלית, עדיף לעשות מעשה רע קטן (לצנזר תוצאות חיפוש) מאשר לבצע עוול גדול יותר (למנוע ממיליארד וקצת סינים את האפשרות לחוות חיפוש בגוגל מהו). מעניין, לא? יש כאן הודעה/הודאה רשמית של מנהל האינטרנט הראשי שהכל יחסי בחיים.
לרגע חשבתי שהמצאתי כאן תחום מחקר חדש - אתיקה של מנועי חיפוש, מעין שכלול של תורת היחסות הכללית. אולי אפילו אפשר יהיה לפתוח קתדרה ללימודי תיאולוגיה של רשתות מידע. אבל אז הסתבר לי שבעולם של היום כבר חשבו על הכל. "כנסיית גוגל" הוקמה כבר לפני שנתיים, כמעט נצח במונחי אינטרנט. לא נותר לי אלא להצטרף אליה כמאמין מן השורה, ולקרוא גם לכם לנהור בהמוניכם לבית הכנסיה הקרוב לביתכם. מי אמר שאין אלוהים במאה ה-21?
| |
מסקנות אישיות אני מכור. אתמול ביזבזתי שעתיים בגלישה לבלוגים וצפייה ביו-טיובים מופרכים, כמו זה: (זה בחסות המזבלה)
בעוד אני משוטט בין צינורות הרשת, מרגיש קצת כמו עכבר שנהנה להשתתף בניסוי, חשבתי לעצמי כמה טוב שיש צינורות כאלה, שבהן זורמות תמונות, תנועות, בדיחות, דברים מעניינים, בעיקר תוכן שלא נגמר. לא יודע מה אתכם, אבל העיתון של אתמול נראה כל כך משעמם לעומת הדיונים ברשת.
אז תחיו טוב! (וזה בחסות הקולקטיב)
וכן, יש גם מסקנות אישיות, תהליכים המתבשלים וייצאו אל הפועל בשבוע הקרוב, אני מקווה.
| |
הפרצוף שמאחורי הטוקבקיסטים גם בלי טלוויזיה, אפשר לקבל תוכן איכותי. אולי עדיף להיפטר ממכשיר הטלוויזיה עצמו ומאפשרות הזיפזופ, כדי שאפשר / צריך יהיה לבחור את התוכניות הטובות באמת. את הסדרה "להוציא את הכלב" אפשר לראות באתר של הוט. את "עבודה ערבית" הורדתי בעזרת האי-מיול ואת "הטוקביסטים" הצלחתי סוף סוף לראות אצל ההורים (המחשב שלי כנראה חוסם את הפורט-ים של השידור מאתר וואלה-יס, עוד לא הצלחתי לפתור את הבעיה הטכנית הזו).
מי שעובד באתר אינטרנט, ו"זוכה" לקרוא מאות (או אלפי) טוקבקים ביום תוהה מי הם האנשים שמאחורה פינות החוכמה האלה. הם מעלים חיוך על הפנים, במלחמתם הדון-קישוטית נגד עיוותי הצדק של התקשורת השמאלנית (או הביביונית, כמו שיגאל כהן הרחובותי היה אומר). אבל יש גם משהו עצוב באנשים שמקדישים את חייהם לכתיבת תגובות, בעיקר כשמבינים שהאנשים האלה הציפו את העולם בתוכן גם לפני המצאת המחשב והאינטרנט - יש פשוט אנשים כאלה, שלא מסוגלים להפסיק לדבר. הכי מצחיק היה לגלות שאמא של יגאל כהן הצביעה לביבי. זה הרבה יותר גרוע מהסנדלר שהולך יחף.
| |
| |