עבר כל כך הרבה זמן מאז שעדכנתי כאן בפעם האחרונה אני אפילו לא זוכרת מה רשמתי..
כל החודש האחרון היה מעצבן ומשעמם ורק חיכיתי שהוא יגמר וספרתי את הימים שלא זזו
וכל יום עבר לי כמו 10 שנים וכל שבוע כמו מיליון שנה..כל יום היה משהו אחר,לחץ אחר,נפלתי וקמתי כ"כ הרבה פעמים
בחודש הזה והחלפתי מצבי רוח בצורה מטורפת...תראו מה שגעגוע יכול לעשות לבן אדם...
אפילו רשמתי מן קטע כזה..ולא היה לי את האומץ להעלות אותו..כל הזמן התלבטתי ועכשיו בסוף החלטתי שכן כדי שתראה את
זה..ושכל העולם ידע כמה התגעגעתי =]
" געגוע
זה יותר חזק ממך
זה מתפרץ החוצה
זה מנתב את כל דרכיך
לאן שלא תלך, הוא אחריך
בלי שום כוונה להרפות
בלי שום כוונה להתחשב
לא מאפשר לך להתחמק ממנו
בכל התקופה האחרונה, אבל במיוחד היום
למדתי להרגיש מהו געגוע באמת.
עד כמה הגעגוע יכול לשרוף חלק אחר חלק בגוף
לפורר אותו, למוסס אותו
לרצות משהו שרחוק ממך
שאם רק היה כאן היה כל העולם בשבילך "
ביום שלישי אלי חזר ובא אלי,ואפילו בלי שהספקתי להגיד "אני אוהבת אותך" כבר נגמר כל השבוע והוא שוב הולך לי..
אם רק היה אפשר לעצור את הזמן כשאנחנו ביחד, לברוח למקום אחר..
לירון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
