מזמן לא..
כבר אי אפשר לספור את מספר הפעמים שהכותרת של הבלוג שלי התחילה במילים "מזמן לא עדכנתי.."
אני לא יודעת למה אבל קורה לי הרבה שאני נכנסת לבלוג קוראת קצת דברים ישנים (מה שעד לא מזמן פשוט שנאתי לעשות
ושנאתי לקרוא דברים מפגרים שכתבתי) ופתאום יש לי חשק לכתוב פוסט, אני פותחת את הכתבן וחושבת ממה להתחיל..
בסופו של דבר, זה מסתכם ב- "מזמן לא עדכנתי".
כבר חשבתי דיי הרבה פעמים על לסגור את הבלוג כי אני בכל מקרה לא כותבת וגם קשה לי להאמין
שהאנשים שפעם היו נכנסים כל יום לבלוג שלי עדין עושים את זה..
אבל אחרי שקראתי כל מיני פוסטים ישנים שלי החלטתי שלא אכפת לי להשאיר את הבלוג ככה כי זה בסך הכל
סוג של..מזכרת?! לא בידיוק אבל המשפט שהכי נכון להגיד על זה זה שחבל לזרוק לפח את כל מה שעשיתי כאן במשך 3 שנים
או אפילו כבר יותר :O..

כבר שכחתי עד כמה אני מסוגלת לחפור על דברים שלא ממש מעניינים אף אחד ;)

מאיפה נתחיל?
24.3 - יום הולדת 17.
למרות שהתאריך שלי הוא ה24 החלטתי לעשות מסיבה ב21 כי זה היה גם יום שישי וגם חופש פורים
אז ככה היה אפשר להוציא את ההורים והאחיות מהבית וגם כולם כמעט יכלו להגיע:)
על הבוקר עשיתי שיעור נהיגה עם אורי ובידיוק היינו בשוונג של לעשות כמה שיותר שיעורים לפני פסח ולעבור טסט
מה שלא ממש עבד- כי דיי נכשלתי(אבל אני לא אכתוב על זה עכשיו כי זה מבאס וממש לא מעניין אותי).
אחרי השיעור נהיגה חיפשתי בפ"ת נעלים שיתאימו לשמלה השחורה שלי.
בצהרים צדף באה אלי והתחלנו לארגן את הבית ושטויות כאלה, אחר כך הסתפרתי והלכתי לישיבת עובדים בפיצה
(אה כן..התחלתי לעבוד לפני חודשיים בערך בפיצה האט בעינת P:)
עד כאן היה החלק הל-א מעניין של הסיפור..
ב10 צדף ליאור ודור באו אלי שוב והתחלנו לארגן את החצר שמנו מחצלת ענקית עם מלא כריות ופופים, שמנו נרות בכניסה
לבית- שנשרפו אחר כך מן הסתם..ושמנו מוזיקה במערכת עם כל מיני דיסקים שאנשים הביאו.
אחרי שבאו הרבה אנשים צדף התחילה להאבק בנקניקיות ואלי ניסה לכוון אותה כי לא ידענו איך מכינים..
בסוף היא הצליחה בלי לשרוף את הבית וכולם אכלו והיו שמנים! (ורק שתדעו שנקניקיות זה מ-ג-ע-י-ל !!!)
היו דיי הרבה אנשים שאני כבר לא זוכרת מי היה ומי לא כי היתי קצת מסטולה כמו הרבה אחרים..
באיזשהו שלב אני זוכרת שהיתי עם אלי ודור בחדר ודיברתי דיי הרבה שטויות שסיפרו לי עליהן אחר כך..
הכל עבר נורא מהר-היתה לי סחרחורת,התחלתי לבכות ופתאום נכנסה לי שוטרת לחדר והיא סגרה את הדלת ונשארה איתי לבד..היא שאלה למה אני בוכה ולא עניתי לה..בהתחלה לקח לי כמה שניות להבין מה הולך פה ואז אין לי מושג איך זה קרה היו לי כמה שניות של פוקוס ודיברתי איתה רגיל..היא אמרה לי שהשכנים התלוננו על המוזיקה ושהיא ועוד כמה שוטרים רוצים לקחת לנו את הרמקולים אם הם יקראו להם עוד פעם ואם אני זוכרת נכון אמרתי לה "מה אין לך רמקולים בבית?!"..
השוטרים הלכו ואז לאט לאט אנשים התחילו ללכת..היה כבר ממש מאוחר והיתי מתה מעייפות והשוטרים חזרו עוד פעם ואני כבר לא זוכרת מה הם חיפשו..
כמה אנשים נשארו לישון אצלי בבית על הספות למעלה אבל עד שאני ואלי קמנו בבוקר\צהריים כבר כולם הלכו חוץ מדור..
למרות כל הבלגאן וכל מה שהיה היה לי ממש כיף וממש נהנתי מהמסיבה ושאלי היה איתי ;)

** שמתי לב שאני כותבת כמו ילד מפגר **

בערב החזרנו את אלי הביתה ואז אני,צדף,דור והאמהות שלנו הלכנו לבית קפה ואז למחזמר שיער של בית צבי אני חושבת אבל אני לא זוכרת כלום מההצגה רק שבהתחלה השחקנים טיפסו עלינו ועברו על הראש של כל הקהל וזה היה מצחיק, ואז נרדמתי כי לא ישנתי בלילה ומתישהו היו 20 גברים ערומים על הבמה :O .

ביום ראשון היה פורים, הלכתי עם השמלה שלבשתי בבת מצווה של אחותי לבצפר והיה ממש כיף ויש תמונות בהמשך :)

יום שני- 24.3 - יום הולדת.
כולם שכחו אותי כמעט. אף אחד לא בא לבצפר, ומבין מי שכן בא..אולי 3 אנשים אמרו לי מזל טוב כ- ד"א..
זה היה יום ממש מבאס..כי חיכיתי לו המון זמן ואף אחד לא התייחס אלי..אפילו המשפחה שלי דיי שכחה אותי.
בערך ב6 או 7 בערב אבא שלי התחיל לצעוק עלי שאני אלך להחזיר לצדף את המחצלת שהיתה בחוץ במסיבה..
לא היה לי כוח ללכת והתעצבנתי עליו בחזרה שאני אלך מחר ושיש לי יום הולדת ולא בא לי לעשות כ-ל-ו-ם !
הוא התעצבן והתעצבן ואמרתי לו שאני נכנסת בידיוק להתקלח למרות שהתקלחתי כבר שעתיים לפני..רק כדי לא ללכת.
זה לא שצדף גרה כ"כ רחוק ממני..היא גרה בידיוק 5 בתים. אבל לא רציתי ולא היה לי חשק לראות אף אחד..
לא הבנתי בכלל למה כ"כ דחוף לו שאני אלך היום ולא מחר והוא אמר שההורים שלה יכעסו אם אני לא אחזיר להם היום וגם את זה לא הבנתי אבל בסוף לקחתי את הדבר הענקי הזה והלכתי איתו עד לבית של צדף..
שהגעתי אמא שלה התחילה לדבר איתי. ולדבר ולדבר ולדבר ולדבר וכבר לא היה לי מה לענות לה אז ניסיתי להתחמק מהשאלות וללכת...שהגעתי הביתה אחיות שלי שיחקו קלפים עם אבא שלי ואני עליתי לחדר..
שנכנסתי לחדר ראיתי שאלי המאמי שלי חיכה לי שם עם בלונים כאלה אדומים בצורת לב והיה גם אחד לבן ודובי חמוד בגודל שלי בערך ושרשרת :O
והכי שמחתי בעולם שהוא הצליח לבוא אלי ולהיות איתי ביום הולדת והוא הפך לי את היום הזה ליום הולדת הכי מושלם שהיה לי וכבר לא היה אכפת לי בכלל ממה שהיה בבוקר ובמשך שאר היום..העיקר שהוא בא אלי והפתיע אותי ככה :)

רשמתי את הפוסט הזה לפני כמה שבועות אז בטח חסרים כמה דברים כמו יום העצמאות...פסח וכל זה..אז תכנסו עוד כמה חודשים אולי אני אעדכן שוב ;)

אני חושבת שכבר כתבתי מספיק לפעם אחת ;)

אה וגם נכשלתי בטסט :O
מה שנשאר זה רק לשים כמה תמונות מפורים ומהצפון שהיתי עם המשפחה של דור לא מזמן ומהיומולדת :]...

תמונה מהביוטופ =]

תמונה מהצפון =]

אני :)

זהו,

יום טוב

 לירוני ;)