אוכלת מקיאה, אוכלת מקיאה, אוכלת, נחה, מקיאה, מקיאה אוכלת ונחה ומקיאה ואוכלת ומקיאה ומקיאה, ומסתכלת ואוכלת ומקיאה
בקרוב פעם רביעית מהבוקר, בע הכל נספג ונשאר
כאילו שמשנה בכלל
20,000 קלוריות או 7
חודש וחצי לא היה לי בולמוס, בגלל המלחמה והכל, ולא מחשיבה פעמיים שדחפתי אצבע בשירותים והוצאתי ממש קצת, סתם כדיי להרגיע את עצמי שאכלתי 900 קלוריות באותו יום ולא 960.
שמרתי בשביל איזה מבחן מיונים של העתודה, היה ממש סבבה, תפקדתי ליגה, חברותית חייכנית ובטוחה בעצמי, עם אחלה שפת גוף.
הופ בוקר, כל האוכל בבית כל המקרר כל הארונות כל פיסת חרא מחורבנת שמצאתי הכנסתי לפה
והכל אני שונאת, לא מצליחה לחשוב על דבר אחד שאכלתי, שביום שפוי הייתי עורגת אליו בלי שום קשר ליצר הפרעתי כזה או אחר.
יאללה, על הזינשלי. בחיי
יש למישהו עבודה בשבילי? איזור הצפון.
במרכז מצאתי כ"כ הרבה זמניות, פה אין כלום, גמככה אין סניפים של כלום
ואם כבר יש מעסיקים משפחה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
