גולשינו היקרים :),
שלום לכוווולללם
קצת קשה לכתוב את הפוסט הזה, בעצם..אין לנו בכלל מושג איך נתחיל אותו.
אנחנו קצת מבולבלים. מתלבטים... ובעיקר חסרי מילים.
בעצם, הכל התחיל אז... לפני 4 חודשים, שנראים לנו כמו העבר הרחוק.
shosho שהיה קצת חובבני ולא מנוסה הגה רעיון ולאותו רעיון הוא נתן שם-
פלוס עזרים למעצבים
shosho ניסה להביא משהו שונה, בלוג עזרה מיוחד במינו בצורה כלשהי.
הוא הקים את הבלוג. הבלוג הזה. במטרה אחת ברורה- לעזור למעצבים.
במהלך כל ארבעת אותם החודשים ניסינו לשמור על אותו סדר,
ולהשאר אותו פלוס. זה שעוזר למעצבים, וגם..זה שמביא דברים קצת שונים ופה ושם גם כאלה מוכרים.
בלוג עזרה אי אפשר להקים לבד, וגם אם כן..זה לא הכי קל.
ואז, הגיעו 3 השותפות המתאימות ביותר :
תפוח, נוגה וקוקי
כל אחת משלושת השותפות האלה הביאה דברים מעולים.
בין עזרים למדריכים.
קוקי העלתה את עיצוב הפתיחה של הבלוג. שהיה הרגע הכי מרגש שלנו.
אותו עיצוב סימן על פתיחתו הרשמית של הבלוג הפעיל.
אחר כך, שזה היה כל-כך לא צפוי..זה קרה
תפוח שבאותה תקופה לא הייתה יכולה לעדכן,הכינה עיצוב שפיצה על הכל:
העיצוב שסימל על ה1000 כניסות שלנו :]
(וואו. אנחנו זוכרים את אותו הרגע. זה היה פשוט מדהים. לא האמנו שבלוג כמו שלנו
יגיע לכמות כזאת של כניסות...)
בחודשים הראשונים של הבלוג היינו הצוות הכי מאושר בעולם,
היינו מאוד מאוחדים. וזה עד עכשיו ככה וטוב שכך.
אבל אז..
נוגה שלנו הגיעה להחלטה, והיא עזבה.
היא לא ניהלה את הבלוג למשך תקופה קצרצרה, אבל אז היא הודיעה לנו:
"התגעגעתיייייי" , וזה כבר הסביר הכל .
וגם אז, היא חזרה :] והיינו כל- כך מאושרים.
המשכנו לנהל את הבלוג כרגיל, והתגובות החמות האלה שלכם העלו על פנינו חיוך ענק
( והרבה יותר גדול מזה - . חחחחח).
ואז הגיע חודש אוגוסט.
זה היה החודש הקשה ביותר שעבר עלינו. מה לא היה בו?
חופשות,פרידות,עזיבות,געגועים,שותפים חדשים... ובעיקר בלאגן אחד גדול.
עם הכל, המשכנו את ניהול הבלוג. כשמתחילים משהו לא עוצרים, לפחות ככה חשבנו אז.
shosho ניהל את הבלוג לבד באותו זמן. אבל תמיד הייתה תמיכה,
משאר הצוות וגם מכם, הגולשים :].
קוקי עזבה בשלב מסויים. היינו עצובים מאוד. אבל היה ברור שיהיה קשה לשכנע אותה להישאר איתנו.
ועכשיו...חודש חדש. ספטמבר. שמציין את פתיחת שנת הלימודים.
תפוח שהייתה בחופשה הודיעה לנו שהיא עוזבת.
אומנם היא לא כתבה על זה. אבל זה מה שקרה.
וככה, רק נוגה וshosho נשארו.
כבר חודש ואולי יותר שאנחנו מחפשים שותף נוסף, אבל אין מה לעשות.
עכשיו זה מה שקורה. זה המצב...
אז גולשים יקרים, שהפכו במשך הזמן לחברים טובים .
אין ספק שנתגעגע, ברור שנתגעגע.
אבל, יש לנו החלטה. ואנחנו עדיין חושבים שככה הכי טוב.
ולכן, אנחנו עוזבים.
אתם יודעים?
אומרים שסוף מסמל התחלה של משהו חדש.
ואומנם, את ה'משהו' החדש הזה עדיין לא מצאנו. אבל ישרא תמיד ישאר בזכרוננו.
לחלק מהצוות יש בלוגים אישיים, שהם ישארו שם ואתם יכולים לדבר איתם גם שם.
אבל..
לא נשכח לעולם את החוויה הזאת,
את המקום הזה, שהוא כ"כ טוב, כ"כ תומך
ישרא בלוג.
ועכשיו, ישרא ישאר חלק מהחיים שלנו, חלק שאף - פעם לא נשכח.
קשה לכתוב כזה פוסט, באמת שזה קשה.
אבל אנחנו עוזבים, עם חיוך על הפנים.
החיוך הזה מסמל את החוויה הענקית הזאת שעברנו.
אומנם, כתבנו לכם שלא נעזוב בזמן הקרוב. אבל לפעמים דברים משתנים ברגע.
והרגע הזה הגיע. לא יעזור כמה שנדחה אותו, או נחכה עם זה.
תודה לכם גולשים יקרים,
אתם חלק מהחוויה הנהדרת שזכינו להיות בה במשך 4 חודשים.
וגם תודה לאשת הנחש, שהעניקה לנו את הפרו הנהדר הזה שעכשיו לא יוכל לשמש לנו לעזר.
תודה לשותפות שהתלוו אלינו ועזבו במשך הזמן: מתבגרת וקסנדרה.
ואוו. זה נגמר.
אז תודה חברים, (אתם באמת חברים)
ואנחנו מאחלים לכל בלוג גולשים נהדרים כמוכם. בכל רגע העלתם לנו חיוך על הפנים.
וגם לכם, כל שאר בלוגי העזרה שבישרא.
אנחנו בטוחים שתוכלו להעניק עזרה מעולה ותומכת. .
" אם עלה נושר, זה לא סופו של העץ, הוא רק מפנה מקום לעלה חדש".
עם הפתגם הזה, (שאנחנו הגינו מראשנו הקודח) עוזבים, והוא מדבר אליכם, גולשים, מנהלי בלוגים
ושאר ישרא.
אז להתראות,
אוהבים תמיד תמיד תמיד
קוקי, shosho, נוגה ותפוח
חברה, זה אומר שגם כל הפרוייקטים שלנו נגמרו,
בניהם "לוח פירסום"- הבלוג לוח פירסום לא נסגר, אבל יותר לא יתווספו אליו בלוגים.