לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

::


זה קצת כמו ראיון עבודה במכירות-תאר את המוצר בקצרה.המוצר שעלי לשווק הוא-אני.יודעים מה? לא אתאר פה כלום,מי שרוצה-יכנס ויקרא,וילמד להכיר אותי ומה אני שווה בין שורה לשורה:=)

כינוי: 

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2005

הנני כאן!


אז נכון שעבר הרבה זמן,אבל לא שכחתי אותכם וכן-אני עדיין חיה ונושמת וסופסוף,גם עושה משהו חוץ מללמוד ולאכול ולישון בין הפסקת אוכל להפסקת למידה,ואפילו חזרתי בדיוק בזמן ליום הולדת שלי!

 

פשוט עד עכשיו הייתה לי התקופה הכי מטורפת שיש,עם מבחנים ועבודות הגשה ואורחים אמריקאיים שבאו פעם ראשונה לישראל וגרו אצלנו שבועיים אז הייתי איתם בכל מני טיולים וארוחות ערב חגיגיות וכל השטויות האלה,אבל-אני חופשייה!!!!כמעט...המועד א' האחרון נגמר,סופסוף,אני עוד לא יודעת אם אני אעשה מועד ב' במשהו כי עוד אין לי את כל הציונים וחוצמיזה,יש לי עוד שתי עבודות הגשה גדולות להגיש בשבועיים הקרובים,אבל...הייתי חייבת לחזור לפה,התגעגעתי(וגם,כדי שתהייה לכם הזדמנות להגיד לי יומולדת שמח ומזל טוב  ;-)  

 

אז יש לי יומולדת היום. זאת אומרת,לא היום. היום הולדת שלי זה מחר,אבל היומולדת ממש,בדיוק השעה שבה נולדתי,זה בלילה שבין היום למחר, ב-12:20 בלילה,אז בעצם היום בלילה מתחיל היום הולדת שלי,ואיתו מתחיל מרתון החגיגות. כן,מי שמכיר אותי,ומי שלא מכיר,אבל זוכר מהפוסט של שנה שעברה:יש לי אובססיה ליומולדת שלי,אני צריכה לחגוג כמה שיותר ולהרגיש מלכה ולקבל כמה שיותר תשומת לב ושכמה שיותר אנשים יתקשרו אליי להגיד מזל טוב וכל זה. כבר דברתי על זה פעם,שיש לי חברים שלא סובלים את היום הולדת שלהם כי הם חושבים שזה צבוע כל הקטע הזה שכל מני אנשים שבקושי מדברים איתם ושלא בקשר כל השנה מתקשרים פתאום רק בגלל שזה יום הולדת. אז אני-לא! זה ממש לא צבוע בעיניי,להיפך,אני אוהבת את זה,שמי שרוצה יתקשר גם אם הוא לא דיבר אתי כבר שלוש שנים,זה הזדמנות לחדש קשרים. הנה,לפני שבוע הייתה יומולדת לידיד ישן שלי,מישהו שהקשר התנתק וכבר כמעט שנתיים לא דברנו,אבל התקשרתי אליו ביום הולדת שלו להגיד מזל טוב,ובזכות זה כבר קבענו לשבת לאיזה דרינק בשכונתי בקרוב. אני תמיד מתקשרת לכל המכרים,החדשים וגם הישנים ישנים ישנים ביום הולדת שלהם(אלא אם כן ממש לא מגיע להם,שזה כבר משהו אחר).

 

בדרך כלל,כל שנה אני נכנסת לדכאון יומולדת בשבוע של היומולדת,כמה ימים לפני,כי באסה לגדול(אני פיטר-פנית נצחית)וכי אין לי כח להתחיל לארגן מסיבה ואני תמיד דואגת איפה לחגוג ועם מי ומה יהייה אם לא יהייה כיף ולא יהייה טוב וכל זה..השנה,אני גיאה להגיד,שויתרתי על כל העניין דכאון הזה! וגם-החלטתי לא להיות לחוצה עם היומולדת. שמרתי שולחן לי ולחברים שלי באיזה פאב נחמד שיש בו גם הופעות וריקודים,ליום שישי בלילה,והזמנתי שולחן לעשרה אנשים סך הכול,שיהיו רק החברים הכי הכי טובים,ואני לא לחוצה כי החברים הטובים יגיעו,ומי שלא רוצה או לא יכול להגיע,לא יקרה כלום,וחוץ מהם,אולי אם יתחשק לי,אז אם מישהו אחר יתקשר להגיד מזל טוב(כי היום הולדת עצמו יוצא יום לפני שאני חוגגת,ביום חמישי),אז אולי אני אזמין גם אנשים שיתקשרו.

שנה שעברה דאגתי קצת(כמו תמיד)וכרגיל,זה יצא לא לפי התוכניות אבל בכל זאת-יצא יומולדת בסדר

 

בכל אופן,זה די יוצא לי סופשבוע יומולדתי,החגיגות יפתחו היום,ויסתיימו בשבת בערב :-)

היום בערב אני הולכת לפסטיבל החומוס,או ניגובים 2005 או איך שתרצו לקרוא לזה,ואני אגיע הבייתה בטח לפני 12:20בלילה, שזאת השעה שבדרך כלל אני דואגת להיות עם מישהו מעניין או לעשות משהו מעניין כדי לא להיות לבד בדיוק בשעה של היום הולדת,אבל השנה נראה לי שייצא לי להיות לבד,ולא אכפת לי,אני ארד למטבח,אדליק לי נר קטן על פרוסת עוגה קטנה,אביע משאלה,ואכבה את הנר בדיוק בשעה.

(אה כן,זה עוד קטע מטומטם שלי,אבל שכבר הפך למסורת שכולם מכירים:כל שנה,גם אם אני חוגגת ביום אחר,אני תמיד דואגת בדיוק בשעה של היומולדת האמיתי,להדליק לעצמי נר ולהביע משאלה.ואני גם שומרת אחר כך את הנר באיזה תיבת תכשיטים ישנה שלי.משום מה עלה לי בראש רעיון,שאולי אם מביעים את המשאלת יומולדת ממש בזמן המדוייק,אז..אולי יש יותר סיכוי שזה יתגשם.קצת טפשי אולי,אבל כזאת המסורת שלי)

 

מחר,היום של היומולדת,חברה שלי מהאוניברסיטה החליטה שאנחנו נפגשות בבוקר ונלך להסתובב קצת בעיר ואז לשבת לאיזה בראנצ' או לאייס קפה באיזה בית קפה נחמד,כדי שיהייה לי בוקר יומולדת חביב ולא לבד.

אחר כך אין תכניות מיוחדות,אני מניחה שבערב אולי אני אצא לשכונתי סתם עם חבר אחד או שניים,ואז,מחרתיים,ביום שישי זה החגיגה עם החברים.

 

אני לא מאמינה שאני הולכת להיות בת 23 בעוד פחות מיום...זה נשמע לי גדול..מדי. למרות שרוב החברים שלי,וגם רוב מי שקורא את הבלוג הזה,הם כבר בני יותר מ-23(חלקם הרבה יותר,אבל אני קטנטונת,איך אני יכולה להיות גדולה?ואיך יכול להיות שכבר סיימתי שנה שניה של התואר,ונשארו לי רק עוד שני סימסטרים(והרבה הרבה מבחנים ועבודות)בשביל להיות עם תואר בשני חוגים???אמה'לה. טוב נו,על הדברים האלה נבכה כבר שנה הבאה...וחוצמיזה,זה הכול תלוי ליד מי אני עומדת,יש אנשים מסויימים שלידם אני תמיד אהייה קטנטונת :-)

אז,יומולדת שמח לי,ושמחה שחזרתי. לא בגלל היומולדת-באמת התגעגעתי :-)

 

 

נכתב על ידי , 20/7/2005 15:54  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



9,274
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקטנטונת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קטנטונת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)