לבני האדם יש צורך להיות בעלי הערכה עצמית חיובית. אנשים מבקשים להרגיש טוב לגבי עצמם, והם משיגים זאת בדרכים שונות.

דרך אחת, למשל, מוכרת כהטיה לטובת העצמי, שהיא הנטייה לייחס כישלונות לגורמים ולנסיבות חיצוניים, והצלחות לגורמים פנימיים. אם לדוגמא אדם נכשל במבחן, הוא יכול להסביר זאת לעצמו בכך שהמבחן היה קשה מדי (סיבה חיצונית שלא תלויה בו), אבל אם הצליח במבחן, יוכל לחשוב שהוא פשוט תותח. אצל אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נמצא בדרך-כלל את הנטייה ההפוכה: הם ייחסו את הצלחותיהם לגורמים חיצוניים (זה לא שאני תותח, המבחן היה קל מדי), ואת כשלונותיהם לגורמים פנימיים (ברור שנכשלתי במבחן, זה כי אני לא-יוצלח חסר תקנה). אבל באופן כללי, אנשים רוצים להחזיק בהערכה עצמית חיובית.

דרך אחרת להשיג תחושה עצמית טובה ידועה בשם הסתופפות בזוהר הזולת. כאן נמצא שאנשים נמשכים אל דמויות מוכשרות או מפורסמות, ומבקשים להדגיש את קרבתם אליהם. בדרך זו הם מקווים – באופן מודע או לא - שהילת ההצלחה האופפת את האדם המוכשר או המפורסם תקרין גם עליהם, ותציג אותם באור חיובי. לעיתים, הדגשת הקרבה הזו עשויה ללבוש צורה די משעשעת (אח שלי? חברה שלו? היתה ביסודי באותה כיתה עם הבן-דוד של השכנה של עמית מכטינגר). וקיימת גם תופעה מקבילה, לפיה אנשים נוטים להתרחק מדמויות שנתפסות באופן שלילי, על מנת שדמותם שלהם לא "תוכתם" כתוצאה מאסוציאציה זו.

דרך נוספת שמאפשרת לאנשים להרגיש טוב לגבי עצמם מושגת כתוצאה של השוואה חברתית. כאשר אנשים אינם בטוחים בקשר ליכולותיהם או דעותיהם, הם פונים להעריך אותם באמצעות השוואה עם יכולות ודעות של אחרים הדומים להם במאפיינים ותכונות מסוימים. הבחירה בדמות להשוואה היא משמעותית: השוואה חברתית כלפי מעלה (כלומר, עם אחרים מוצלחים או מוכשרים יותר) עשויה לערער את תחושת הביטחון העצמי של המשווה. השוואה חברתית כלפי מטה (כלומר, עם אחרים שהם מוכשרים פחות, מוצלחים פחות, מאושרים פחות, או נחותים באיזושהי צורה) יכולה לתרום להערכה עצמית חיובית. במילים אחרות, אנשים עשויים להפיק רווח עצמי בעזרת התחושה שיש להם עליונות כלשהי על אחרים.

- אה, אבל אצלי זה לא ככה. אין לי צורך להרגיש שאני טובה יותר מאחרים.

- כלומר, את אומרת שאת טובה יותר מאחרים?