"הנה אני מתחילה" היה אמור להיות כותרת הקטע הזה, אבל אורלי קסטל-בלום עקפה אותי בסיבוב (המאנייקית) והוציאה ספר שלם בשם זה. עוד לא קראתי את הספר, אומנם, אך ללא ספק השם הזה היה מתאים יותר אצלי.

כי תמיד רציתי לכתוב, התלבטתי ולא התחלתי.

כשהייתי קטנה היו לי מחברות שעל כריכתן הייתי רושמת את "שם הספר" מקדימה, ומאחור את תקציר הסיפור. אבל המחברות עצמן היו ריקות. הרבה מחברות כאלה היו לי. ברעיונות הייתי טובה, אבל בביצוע, נו, לא.

ולפני כמה שבועות אמרה לי מאיה, עד שלא תתחילי, לא תצאי מזה. כי מה שנחוץ זה לשבור את הצנזור הפנימי.  

אז הנה, אני מתחילה.