התמונה הזו לקוחה מתוך עבודת הווידאו The Quintet of the Astonished של ביל ויולה, שהיה לי העונג לחזות בה. 

דמיינו לעצמכם שאתם נכנסים לחדר חשוך לחלוטין. על גבי מסך על הקיר שמולכם אתם רואים חמש דמויות שנראה כי הן קפואות. אלה חמישה אנשים שעומדים צמודים זה אל זה עם הפנים אליכם, והבעות הפנים שלהם משדרות רגשות שונים. שקט מסביב. התמונה צבעונית, חדה וברורה מאוד, ובגלל החושך יש לכם הרגשה כאילו האנשים האלה עומדים באמת מולכם. לאט לאט אתם פתאום מגלים שהם לא קפואים – הם זזים! אבל התנועה כמעט ואינה מורגשת. לאט לאט הבעות הפנים שלהם משתנות. התנוחות שלהם משתנות. כדי לזהות את ההשתנות אתם נאלצים להתמקד בכל פעם בדמות אחרת. זה נראה כאילו גלים גלים של רגשות מוחצים עוברים דרכם: כאב, אושר, סיפוק, אכזבה ותקווה. בגלל האיטיות אתם יכולים להבחין בכל ניואנס של שינוי בהבעה, בכל פרטי המחוות. אין שום סיפור או עריכה, ולא רואים למה הדמויות הללו מגיבות. למרות שהם עומדים צמודים, הם לא מגיבים זה לזה, ונראה שכל אחד מהם נמצא באיזה רגע פרטי שלו.