המילים שלי אוזלות,

מתמעטות והולכות מיום ליום.

קודם אובדות המילים הטובות,

הן תמיד הראשונות ללכת.

ומצטרפות אליהן המילים היוקדות

מציתות ההשראה והדמיון.

שאר המילים הרגילות,

היומיומיות

מתפוגגות כמו מעצמן.

זה זמן לא רב, לפחות

שמגיע תורן של המילים הריקות

המתחסדות

והן לוקחות עמן אף את ה"א הידיעה.

לבסוף

אני נותרת רק עם ו"ו החיבור,