יש כמה דברים שאני חושבת לכתוב, וזו כבר התקדמות בהתחשב בתקופת השיתוק הגדול שלי. הבעיה היא שהנכונות הנפשית שלי להיחשף באה והולכת מאוד במהירות. לרוב הולכת.

ומה שמפתיע הוא, שאלה כאלה דברים קטנים שמשפיעים עליה.

כמה מילים טובות ממנה – התפרצות של רעיונות (שחלק מהם התחלתי להעלות על הכתב לפני שהמוטיבציה נעלמה באחת), כמה מילות לעג שאפילו לא הופנו כלפיי – דעיכה. עוד סרט על הסכסוך בערוץ ההולנדי – אני חוזרת ומעלה באוב את הקובץ הנטוש. 

בשלב זה הצלחתי לכתוב עוד מספר מילים, בקושי פסקה, ושמרתי על מנת להמשיך מתישהו בעתיד.

מתי יהיה המתישהו הזה?