(פורסם גם בבלוג שאין לו)

ח'ברה, צריך לומר את זה בגלוי. הניסוי נכשל.

קשה לדעת אם זו הבחירה הלא מוצלחת של המיקום, או הבחירה הלא מוצלחת של השכנים, ואולי אלה בכלל אנחנו, עם הבחירה, שהוכיח כבר מספר פעמים בהסטוריה שהוא וארץ-ישראל ביחד זה חיבור מסוכן ואפילו הרסני.

אבל עובדה שאנחנו מוצאים את עצמנו אחרי קצת יותר מחמישים שנה משקיעים את כל מרצנו, משאבינו ודמנו בבניית כבישים בהתנחלויות במקום בבניית הדור הבא, במלחמה במתאבדים מתפוצצים במקום במלחמה בסרטן, בלימוד ההמנון במקום איך לחשוב, בהפיכת הדת למאובן אנכרוניסטי במקום למורה דרך מוסרי וחברתי בראש המחנה, בפיתוח טנקים במקום רכבים מעופפים המונעים באנרגיית העשב.

הורינו וסבינו הקימו את המדינה הזו כדי שיהיה סוף סוף מקום אחד בטוח לעם היהודי. מי דמיין שכעבור ששים שנה יהפוך אותו מקום למסוכן ביותר עבורנו? כמה שנים עוד יעברו עד שייגמר המזל הטוב ומישהו משכנינו יצליח להתחמש בנשק גרעיני? עשר שנים? עשרים שנה? וכמה שנים יעברו מאותו רגע עד שמטורף אחד ילחץ על הכפתור האדום?

משהו השתבש ולא ברור מהו, אבל די ברור שהמצב הולך רק להחמיר. מאלברט איינשטיין, שכמעט והיה הנשיא הראשון, ועד לכבוד הנשיא השמיני, מר משה קצב, עברנו דרך ארוכה, ולא בטיפוס במעלה ההר. כיצד תראה ההתמודדות על משרת הנשיא הששה עשר? עומרי שרון הצעיר מול דוד אפל הקשיש? אולי אני אופטימי מדי.

משהו אבד לנו בדרך. אבד החזון, אבד הכוון, אבדה ההבחנה בין עיקר וטפל. הדרך עצמה אבדה לנו. והכל בגלל האדמה הזו, שמעבירה אותנו על דעתנו. ועוד רוצים לזרוק אותנו לים.

ואני אומר, בואו נהפוך חסרון ליתרון, בואו נהפוך את היוצרות על פיהן, בואו נשתחרר מדעות קדומות ומחבלי העבר, בואו נעמיד לנו חזון ומטרה ודרך. בואו הימה! 

זה החזון שלי - מדינת היהודים צריכה לקום מחדש על רפסודה בים. כן כן, אני רציני. עם לבדד ישכון, לא?

אל תדמיינו רפסודה רעועה של האקלברי פין בבקשה. במקום, נסו לדמיין את מנהטן צפה בים. עיר ענקית ומודרנית, שבה ישכון בבטחה ובנועם העם היהודי כולו. חשבו על הפרוייקט הטכנולוגי הכביר: סוף סוף מטרה ראויה לשמה לתעשיות הבטחוניות שלנו – פיתוח פלטפורמה צפה על המים, עליה ניתן לבנות עיר שלמה. הפלטפורמה הזו תהיה מודולרית, ניתן יהיה להגדיל אותה בהתאם לצורך ודרישה, והעיקר - היא תוכל לשוט לה לאיטה בים. זה קשה, זה מסובך, זה יומרני אבל לדעתי זה גם בהישג יד. מי אם לא העם היהודי ימציא לנו פטנטים כאלה?

בואו נהיה מציאותיים - מי על פני הכדור הזה יתן לנו שטח יבשתי משלנו? אף אחד, נכון? די עם פלפולי-מה-היה-קורה-אילו על אוגנדה, ודי עם הבדיחות על משה שהתכוון לומר קקק-ק-נדה ולא כככ-כ-נען, ומספיק גם לפנטז על להפוך למדינה החמישים ואחת של ידידתנו הגדולה באיזה פארק צנוע ליד החוף המערבי. ואת ארץ ישראל כבר ניסינו וראינו מה יצא.

רק בים אף אחד לא יעשה לנו טובה, ואף אחד לא יקום כל בוקר ויראה את הוילות עם הגג האדום של היהודים מול החלון שלו, ובעיקר אף אחד לא יוכל לבוא אלינו בטענות. רציתם אותנו בים? קיבלתם!

חשבו על היתרונות העצומים: נוכל לבחור לעצמנו את האקלים המועדף ולהחליף כל כמה שנים כשימאס. אם כלכלת המזרח תפרח, נכוון את המדינה שלנו להיכן שהוא בין יפן לסין. כשארצות הברית תפרח נטיל עוגן באזור פלורידה או קליפורניה. אין ספק שאלו יהיו משאלי העם הסוערים ביותר, תרתי משמע.

את הטכנולוגיה המהפכנית שלנו נוכל לייצא בכסף טוב גם לעמים אחרים. את הקשמירים נוציא מקשמיר, ואת היוונים מקפריסין אלא אם הטורקים יבקשו ראשונים, הדרום קוריאנים בטוח ידלקו על הרעיון, ואתם עוד תראו שגם הפלשתינאים יקנאו ועוד יתחננו למדינה צפה משלהם. מה, הם עד כדי כך טיפשים להישאר במזרח התיכון?

ובעצם למה רק לעמים מגיעה מדינה צפה? הבאהיים לא יכולים להרשות לעצמם איזה גן צף נפלא וקסום במיליארד דולר? יכולים גם יכולים. וביל גייטס בטח גם יהיה מעוניין לפחות לבחון את הרעיון להעתיק את הקמפוס של מיקרוסופט לאי צף. חברה גלובלית או לא? ואנחנו, מדינת היהודים, נבנה לו את כל זה, בתעריף של מונופול כמובן!

רק כשנהיה משוחררים מהטירוף הזה של אדמה, נוכל לשוב ולהתרכז במה שחשוב באמת: בנייה של חברה מתקדמת עם מוסר יהודי אמיתי, תרבות עשירה, מדע מפותח ובעיקר (לא צריך להתבייש בזה) - ים, גלים, גלישה וכיף חיים. רק בעיה אחת לא הצלחתי לפתור עדיין: מה נעשה כשיוסיפו לפרוטוקולים של זקני ציון גם את כיבוש הים.

אי ירוק בים