"ארבעה בנובמבר הוא יום הרצח של ראש ממשלה בישראל, ואילו י"א בחשוון הוא יום מותו של יצחק רבין, החרוט על קברו. ישראל אינה מסוגלת ליישב מאז את המתח בין הרצון לציין את הסכנה שנחשפה ברצח ובין הרצון הכן והטבעי לזכור את רבין, האיש ופועלו. בין 4 בנובמבר ובין י"א בחשוון מתקיימים הימים הנוראים של השיח הפוליטי בישראל, ימים שבהם אנו מגלים את ממדיהם של הפערים וההבדלים התרבותיים הקיימים בחברה הישראלית. יש המארגנים אירועים מצומצמים, דיונים, טקסים והפגנות המוניות, ויש המסרבים לראות באירוע זה סיבה להתייחסות מיוחדת. הכול קורה באותם ימים, לרבות הניסיון למחוק מזכרו של רבין את מעשיו האחרונים, שבעטיים נרצח."

(מתוך חלק המבוא של "זיכרון במחלוקת: מיתוס, לאומיות ודמוקרטיה - עיונים בעקבות רצח רבין", קובץ מאמרים בעריכת לב גרינברג)