storyline

כי בכל פעם שאני נופלת

אני קמה מהר יותר

מתנערת וממשיכה לרוץ

לפעמים אני לא יודעת מאיפה הכוח

כי בכל פעם שמתגלה לי יותר שחור

ואני בתוך מחילה מסתכלת למעלה

והשמיים נראים רחוקים

אני הולכת לישון  

וכשאני מתעוררת- נדמה שהם קרובים

ובכל פעם שיוצא לי לבכות

לבכות מבפנים, מהבטן

אני מרגישה שהולך להיתלש לי הלב

אבל איכשהו הוא נשאר בחזה

ובשניה של מציאות, אני נזכרת בכלב שלי

ושואלת את עצמי אם שמתי לו היום טיפות עיניים

ומתחילה לחייך על הכדור פרווה הזה

שמתגלגל על הגב בסוף הטיול ובוהה בי בהתחנחנות

כי בא לו עוד קצת דשא

ואני נמסה ונכנעת

עוד חמש דקות, במבי.

גם ככה אני מאחרת לעבודה.

תומ

כי בכל פעם שאני נופלת

אני קמה מהר יותר

מתנערת וממשיכה לרוץ

לפעמים אני לא יודעת מאיפה הכוח

כי בכל פעם שמתגלה לי יותר שחור

ואני בתוך מחילה מסתכלת למעלה

והשמיים נראים רחוקים

אני הולכת לישון  

וכשאני מתעוררת- נדמה שהם קרובים

ובכל פעם שיוצא לי לבכות

לבכות מבפנים, מהבטן

אני מרגישה שהולך להיתלש לי הלב

אבל איכשהו הוא נשאר בחזה

ובשניה של מציאות, אני נזכרת בכלב שלי

ושואלת את עצמי אם שמתי לו היום טיפות עיניים

ומתחילה לחייך על הכדור פרווה הזה

שמתגלגל על הגב בסוף הטיול ובוהה בי בהתחנחנות

כי בא לו עוד קצת דשא

ואני נמסה ונכנעת

עוד חמש דקות, במבי.

גם ככה אני מאחרת לעבודה.

תומ