אני ממש גאה בעצמי. מצאתי את המתכון לסופלה (ראה פוסט ישן יותר), קניתי קעריות סופלה והכנתי.
אחרי שעתיים עבודה (הממ... החלמונים זה הלבן או הצהוב...) יצא שמיימי... פריך בחוץ ולבה רותחת של שוקולד בפנים. היה שווה את החצי קילו שוקולד ששמתי שם.
ועכשיו לטלפונים לבשר על הצלחתי -
אני: "שומע, הכנתי סופלה ויצא בסט".
חבר: "וואלה מגניב - תבוא אלי מחר ותכין לי".
-
אני: "הכנתי סופלה".
היא: "וואלה, יום שישי הבא תכין לי גם".
-
אני: "הכנתי סופלה".
היא (אקסית): "למה כשהיינו חברים לא עשית לי כלום. תכין לי שבוע הבא...".
אוף, זה מה שאני מקבל על החוסר בטחון שלי - הכנתי סופלה של פעם בחיים ואף אחד לא היה פה לטעום.
טוב, הכוסיות שלי מתחילה להפחיד אותי. היום ערב בירות וגירבוץ מול הטלוויזיה.