החיים, היקום וכל השאר

אתמול קיבלתי טלפון מהאקסית נ' - להלן פרטי השיחה:
אני: מה קרה שהתקשרת?
היא: סתם רציתי לראות מה קורה איתך...
(המשך שיחה סתמית)
היא: שמעתי מ** שאתה ו*** נפרדתם.
אני: כן, היא נפרדה ממני.
(גיבוב מילים חסרי ערך)
היא: יופי, עכשיו אתה מבין איך אני מרגישה והרגשתי.
אני: לא, עכשיו אני מבין איך היא מרגישה (או הרגישה).

לפעמים אתה לא מבין שאתה לא בסדר עד שמישהו לא מתנהג כלפיך באותו אופן. לצערי, לפעמים אני גם חוטא באנושיות...

ועוד במסגרת התגליות:
לחיל שלי לשעבר (שבינתיים נהיה קצין) נפלט שאני המודל לחיקוי שלו.
איזה כיף להיות נערץ.

טוב, להלן קטע שאני מתמהמה לפרסם כבר כמה ימים - כל פעם יש תרוץ אחר למה לא לפרסם אותו:

היא בסדר, ממש-ממש בסדר, כפי שהיא נוהגת לומר. חזרתי סוף סוף מהטיול אחרי שבוע של טיולים (ע"ע קטע קודם) והייתי גמור, אבל ממש רציתי לראות אותה. הטיול האחרון היה ממש מבאס כי זה היה עם אנשים שממש לא הכרתי וגם לא ממש חיבבתי... החלטתי שאני פוגש אותה בערב ויהי מה - לא משנה כמה גמור הייתי - והייתי ממש גמור. בערב התקשרתי ונפגשנו.
לא הייתי ערוך לזה בכלל... הבחורה החליטה שהיום מגיע תורי לקבל טיפול (תוריד את החיוך הגדול הזה מהפה שלך). היה ממש כיף...  אבל זה היה מוזר. המשכנו לסקס, ושוב זה לא היה מה שציפיתי. אולי מההתרגשות שלי (ממש אבל ממש רציתי אותה) ואולי זה בגלל שעבר הרבה זמן מאז שעשיתי את זה עם מישהי שאני מחבב... לא יודע.
זה מוביל אותי לתהייה אם זה אומר שאנחנו לא מתאימים פיזית... יכול להיות שמנטאלית אנחנו מאד מתאימים - אבל פיזית, משום מה זה נראה חסר הרמוניה. אין לי מושג, מקווה שזה בגלל העייפות.

מאז שרציתי לפרסם את הקטע יש לי כבר תשובה לזה... אבל זה אולי בפוסט הבא.